שברי מצבות
אותיות פזורות,
צמח ירוקת החמור
מפיץ חייו בינותם,
זרעו לא יסוף
מזכרם
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ביקור בבית קברות קרוב. מי נרקב ומי חי- צומח. דומם. בית החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] חי צומח דומם -יפה סתיו לשם, עלית על משהו שלא עליתי עליו לפני כן [ליצירה]
- [ליצירה] קצר,יפה ולעניין.מזכיר לי ביקור בהונגריה בבית קברות בעיר הולדתו של בעלי ומראה החלק הישן והנטוש. לאה [ליצירה]
- [ליצירה] קצר,יפה ולעניין.מזכיר לי ביקור בהונגריה בבית קברות בעיר הולדתו של בעלי ומראה החלק הישן והנטוש. לאה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לישי שור וללאה מרחב ! יום נעים ויצירה נעימה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר! אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה? * החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם. * השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר. * תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת. בקיצור, זה מקסים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב היקר! קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן! בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה! אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך, כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול. בתודה: חיים נוי [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פניני מילים והילולים! הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה. בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב: במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאלה שכן, יש כאלה שלא [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, הסיפור מבוסס על מקבץ של מקרים אמיתיים [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה זה ומה פירוש המילים: "אני סורעף" האם סורעפת בבלוטת הסרעפת חלילה וחס? או האם הבחורה הפסועת ממול לחלון לובשת סרפן? גלה נא, פענח לי [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] --- נהדר וכולל פראפרזות מן המיטב שבשירה העברית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חלל די מספיק להכניס בו את עצמך ולעצמך ישר כח על ההבעה האותנטית! דב [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה מאוד!!! זה מזכיר לי פרסומת מדהימה לגבינה לבנה: עובדי בניין בהפסקה יושבים יחד ואוכלים גבינה לבנה. אחד מהם (נראה מה זה ערס) מוציא מחיקו לא אחר מאשר ספר פואמות ומתחיל להגות בו... החידה מתבררת לאחר שנייה: הוא לוקח דף מספר הפואמות ומנגב בו את שפתיו.... [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע אך גם עצוב: כל כך הרבה דברים יש בו, ורק דבר אחד (מהותי מבחינתו) חסר. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יתן וכתיבה תעלה ארוכה למכתך [ליצירה]
תגובות