אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
ראשית "מזל טוב."מכתב מעניין ומרגש. חבל ששרפת את יומנך והותרת רק דף אחד(אם מכתבך אינו בדוי.) המחברות יכלו להיות לך בסיס טוב לכתיבה סיפרותית.
לאה מרחב
[ליצירה]
אם זו שירה או לא זו שאלה. אבל, תהיה ההגדרה זו או זו היצירה כתובה היטב אם כי עצובה ומשקפת את היחסים בין היהודים לערבים. חבל שההוויה העצובה בארצנו מולידה -כתיבה.
[ליצירה]
תאי זכרון
לאביב וסתיו. שיר נוגה המתאים לעשירי בטבת.
אך רציתי להבין האם בשורות אלה:
"תרבות גלותית, מושבות זיכרון.
בערי השדה במדינת ישראל," התכוונת להווי במושבה זכרון ושכמותה ? כי גם בעירי-גבעתיים יש בית עצבת הנקרא בית ווהלין ע"ש קהילת ווהלין על עירותיה. כך שאם משמרים זכרון, אין זה אומר שחיים ביום יום בתרבות גלותית. לאה.
[ליצירה]
ביום חורף אביבי הגשת לנו שיר בהיר ורך מלא אהבה.אך ללא הערות/הארות אי אפשר, אתה כותב בבית הראשון:
"אעטור הנזר
לראשך , לשערך
אלטף פעמיים
לחייך"
השירה אוהבת להיות תמציתית. לכן לו אני הייתי כותבת ולא אתה הבית היה נראה כך:
אעטור הנזר
לראשך,
אלטף פעמיים,
לחייך.
.ואילו בבית האחרון כתבת:
"אצעד צעד
לקראתך.
אקטוף הורדים
אגישם
אל ליבך."
אני (ולא אתה,) הייתי כותבת כך:
אצעד צעד
לקראתך.
אקטוף ורדים,
אגישם לחיוכך.
תגובות