אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
[ליצירה]
לאחר כל הנאמר,אין כמעט מה להוסיף. חבל להכביר מילים פרט להערה ואולי הארה:לוהב פירושו- עולה באש, שורף והאם גל ים יעלה באש? אך יתכן שבזכות "האלתרמניה" תסלח לך המטאפורה הנחרזת. כי האהבה היא מחלה. הלב כואב והולב.
[ליצירה]
בלדה עצובה
דב,כל הכבוד על בלדה עצובה זו. אכן, אכזר הוא הגורל. יש אומרים ששמיר אינו מתקשר ושמחלת האלצהימר תקפתו או שיטיון -דמנציה של גיל הזיקנה מכל מקום אוירה עימה אין זה משרה(כל זאת מנסיון אני מצינת.לאה.
[ליצירה]
הלב רוצה יותר
"הלב רוצה הרבה יותר,"
אך הראש אומר: המתן,
אל תמהר,
"כי החיפזון מן השטן"
אמר החכם."
לא כל תחושה היא תבונה.
בנה אט,אט,
מהמסד עד לגג.
כך גם אהבה
תיבנה.
ולעד תהיה.
תגובות