אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
יופי של דימויים, אך האם דומה"זוג הפוסע לו לאחר שתעה בשביל הארוך אל האהבה." "לילד החוזר הביתה משובע נדודי שנות ומחפש את הנתיב אל בית אבא ואמא?"
[ליצירה]
הלב רוצה יותר
"הלב רוצה הרבה יותר,"
אך הראש אומר: המתן,
אל תמהר,
"כי החיפזון מן השטן"
אמר החכם."
לא כל תחושה היא תבונה.
בנה אט,אט,
מהמסד עד לגג.
כך גם אהבה
תיבנה.
ולעד תהיה.
[ליצירה]
תאי זכרון
לאביב וסתיו. שיר נוגה המתאים לעשירי בטבת.
אך רציתי להבין האם בשורות אלה:
"תרבות גלותית, מושבות זיכרון.
בערי השדה במדינת ישראל," התכוונת להווי במושבה זכרון ושכמותה ? כי גם בעירי-גבעתיים יש בית עצבת הנקרא בית ווהלין ע"ש קהילת ווהלין על עירותיה. כך שאם משמרים זכרון, אין זה אומר שחיים ביום יום בתרבות גלותית. לאה.
תגובות