[ליצירה]
אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות".
סחה היפי.
[ליצירה]
מאוד מצאה חן בעיני הבחירה בנקודת הראות של יצחק ולשון הציווי בגוף ראשון- לפי דעתי היא בונה את השיר באופן מרתק עם בניית המתח , כמו גם העובדה שאתה חף מה"מחויבות" השגרתית לנקודת ההשקפה של חז"ל, ומציג את הלבטים האנושיים אשר לעתים נגזלים מאבותינו בניסיון לחלק את המציאות ההיסטורית לטובים ורעים... נהניתי.
[ליצירה]
נפלא
כל רגע שהקדשתי לקריאת שיר זה (יותר מפעם אחת) היה שווה.
שיר מקסים המעביר את הקורא אל מציאות של אוהבים, בה הרגעים הם כנצח והנצח - רגעים.
נהניתי,
היפ.
[ליצירה]
רעיון
תהילך ההתכנסות בהתחלה דיבר אלי,
אבל שתי השורות "אין עוד.." ו"הפסימי.." קלקלו.
הן מנוסחות בצורה לא מתאימה לשיר (הזה).
ההמשך כבר משתפר חזר.
כדאי לנסות לנסח מחדש את החלק השני של השיר, כך שהוא יתחבר יותר טוב אל החלק הראשון, ולא תהיה כזו אבחנה בניהם.
סה"כ הרעין דיבר אלי, שיר יפה.
[ליצירה]
באמת מה?!
לפעמים תופסת אותי הרגשה,
שלמרות האופטמיות בכח,
כל כך מתסכל,
שאין מה לעשות,
אלא
להתפלל.
השיר נגע לי באיזו נקודה ששכחתי ממנה,
תודה על התזכורת, ליקו,
לפעמים אני פשוט מעדיף לשכוח.
[ליצירה]
קצת אחרת
נראה לי שאת היצירה מאפיינת תמימות של התחלה,
וזו היכרות לא רעה...
עושה רושם שהיא כן נכתבה ממקום טבעי ולכן שירה היא משוררת.
לסכום חריזה נחמדה, שמאפשרת הסתכלות שונה על המילה "אחרת".