[ליצירה]
אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות".
סחה היפי.
[ליצירה]
מאוד מצאה חן בעיני הבחירה בנקודת הראות של יצחק ולשון הציווי בגוף ראשון- לפי דעתי היא בונה את השיר באופן מרתק עם בניית המתח , כמו גם העובדה שאתה חף מה"מחויבות" השגרתית לנקודת ההשקפה של חז"ל, ומציג את הלבטים האנושיים אשר לעתים נגזלים מאבותינו בניסיון לחלק את המציאות ההיסטורית לטובים ורעים... נהניתי.
[ליצירה]
אשריך!
ליקו,
אפתח בהתנצלות על כך שבגלל הבנתי הדלה בספרות אני לא אכתוב תגובה ארוכה ומפורטת בעלת משמעות. בכל מקרה את דעתי על הסיפור אתה מכיר כבר, אז רק אומר לבאי האתר שאהבתי אותו.
בכל זאת הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב לבקשה שלך ולתוצאותיה. כוונתי לבקשה לתגובות "ענייניות" ובעלות משמעות לכותב. אני גם מפרסם פה באתר מספר יצירות, והלוואי שהיתי זוכה לתגובות בעלות תוכן משמעותי לעיתים תכופות יותר (אם בכלל). למעשה, זו הייתה הסיבה ש"עברתי" לכאן מאתר "במה" (למי שמכיר), כי שם זה היה בלתי נסבל, וקיוויתי שהמצב פה ישתפר.
אז יכול להיות שאני לא כותב טוב ולכן אנשים לא טורחים להגיב. אבל לפי מה שאני רואה, אצלך זה
דוקא דרבן אנשים.
ועל כך אשריך.
[ליצירה]
תשובה
א. על לא דבר.
ב. נראה לי שהפסיק חוסם את השורה, ודווקא לה יש לתת מרחב, כמו זה שיש לשקט אשר אין לו גבול.
יכול להיות שלא הבנתי את השיר כמוך, אבל בראייתי יש כאן נסיון להעצים את השקט עד כדי ש"יצרום" באזניים. לכן, כאשר נאמרת שורת השיא של השיר - תני לה לפחות את המרחב הראוי לה, שחררי אותה מזרועות הפסיק.
את תראי כמה זה יעשה לה טוב...
[ליצירה]
נקודת מבט
מזל לפחות שהוא לא ניסה לקת"מ אותה...
אהבתי נורא!
[ליצירה]
[ליצירה]
מה טוב חלקך!
השיר מעלה בי זכרון תחושה נפלאה שלא חשתי.
אם את כותבת מתוך מקום אמיתי של אושר כזה - אשרייך!
אולי אם הייתי חווה אושר כזה, גם בי הוא היה מפיח את רוח היצירה. בנתיים, עצב ותסכול הם מנת חלקן של רוב יצירותיי...
[ליצירה]
באמת מה?!
לפעמים תופסת אותי הרגשה,
שלמרות האופטמיות בכח,
כל כך מתסכל,
שאין מה לעשות,
אלא
להתפלל.
השיר נגע לי באיזו נקודה ששכחתי ממנה,
תודה על התזכורת, ליקו,
לפעמים אני פשוט מעדיף לשכוח.
[ליצירה]
פתרון למתקשים
לפעמים להרים את הראש גם כן לא עוזר,
כי נצבת שם חבורה שאתה לא מסוגל מבעד לה,
ואינך יכול להתנתק ממנה,
ומה עושים אז?
מה עושים אז???
יש לי רק פתרון אחד.
ולא אציינו.
[ליצירה]
ברוכה הבאה
חבל שלשיר אין את עומקו של הים עליו הוא מדבר.
קצת הפרזת בהסבר לדימויים, היה נכן יותר, לטעמי, להשאר בעולם הים והגלים.
נסי לעבוד על מבנים תחביריים מעט שונים...
סה"כ יפה.