[ליצירה]
אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות".
סחה היפי.
[ליצירה]
מאוד מצאה חן בעיני הבחירה בנקודת הראות של יצחק ולשון הציווי בגוף ראשון- לפי דעתי היא בונה את השיר באופן מרתק עם בניית המתח , כמו גם העובדה שאתה חף מה"מחויבות" השגרתית לנקודת ההשקפה של חז"ל, ומציג את הלבטים האנושיים אשר לעתים נגזלים מאבותינו בניסיון לחלק את המציאות ההיסטורית לטובים ורעים... נהניתי.
[ליצירה]
זוכר
ועוד איך שזוכר.
ומרגיש כל מילה, והכל מתחבר.
וזה שב וחוזר,
ריגושים שוב יוצר,
לא מפסיק, לא עוצר,
את נשקו לא נוצר.
אז אני מקצר,
רגעים בוצר,
והצום שובר.
שיר נפלא, ממש.
רק טוב,
היפ.
[ליצירה]
קטע יפה, משל נחמד.
מה שהפתיע אותי הוא שלמרות האובייקט הנדוש ייחסית להמשלה לחברה, הצלחת למצוא כל מיני חידושים קטנים שהופכים אותו למעניין הרבה יותר.
וכל הכבוד על ההסתכלות האופטימית....
(אגב, הצדק עמך בנוגע לפירוש המילים)
[ליצירה]
פתרון למתקשים
לפעמים להרים את הראש גם כן לא עוזר,
כי נצבת שם חבורה שאתה לא מסוגל מבעד לה,
ואינך יכול להתנתק ממנה,
ומה עושים אז?
מה עושים אז???
יש לי רק פתרון אחד.
ולא אציינו.
[ליצירה]
באמת מה?!
לפעמים תופסת אותי הרגשה,
שלמרות האופטמיות בכח,
כל כך מתסכל,
שאין מה לעשות,
אלא
להתפלל.
השיר נגע לי באיזו נקודה ששכחתי ממנה,
תודה על התזכורת, ליקו,
לפעמים אני פשוט מעדיף לשכוח.