הבית רעד וצעק כל הלילה לקראת בוקר נשתתק הדבר היה בימי מלחמת קדש. חברי הגרעין לחמו בסיני. הידיעות העצובות החלו להגיע אל אלו אשר נשארו במשק. א' נפצע קשה, ח' נפל בשבי. לפתע נשמע רעם אדיר. כך פתאום, ממש כרעם ביום בהיר. לא הבנו מאיפה זה בא. השמיים המשיכו להיות בהירים אך הרעמים הלכו וגברו. הסתכלנו סביבנו לא הייתה לכך כל סיבה הנראית לעין. התחושה במגורי הנח"ל הייתה של אי יציבות, כל קיר אשר נשענו עליו חרק ונאנק. הצריפים השבדיים נעו וזעו כברעידת אדמה. כהרגל באותם ימים הקשיבו לשידורי החדשות מקול קהיר בעברית. השדר הודיע כי ספינת מלחמה מצרית מפגיזה את חיפה. בתחילה זלזלו בידיעה, האמרה הידועה היתה כי המצרים בודים את החדשות על הצלחותיהם מלבם. ככל שקולות הרעם גברו, גדלו החששות כי אכן יש אמת בדברי השדר המצרי. האנשים לקחו את המשקפות רצו החוצה והסתכלו אל חיפה. המחזה שנתגלה לעין היה מפחיד. אניית המלחמה המצרית איברהים אל האווול מפגיזה את חיפה. ספינות חיל הים ירו לעברה. קרב מחריש אזניים התנהל כל הלילה. עם בקר נכנעה איברהים אל האוול ושקט ירד על חיפה וכל הגליל.