מכתם לזכרו של עֵלי מוהר ז''ל

 

הנייר החוויר,

 

הדף נכלם.

 

את הטור-

 

"מהנעשה בעירנו,"

 

עֵלי מוהר לא יכתוב –

 

עוד.

 

 

"החבצלת האדומה

 

הרכינה ראשה."

 

אגלי דמעה,

 

זלגו מכתרה.

 

עֵלי מוהר

 

 בשער לא יעמוד-

 

שוב.

 

 

אך ,אם,

 

"חזון העצמות היבשות,"

 

יתגשם אי-פעם.

 

עֵלי מוהר ישוב אלינו

 

ויכתוב כמו..............

                             פעם.

 

לאה מרחב