קו אור מעלה פולח

אל שיא היקום שולח,

נוסק אל על

מאת קצף גל.

 

מקריב קרבן נדבה

מול שמי אור ותקווה,

מניח סלסלת הביכורים

מלאה בפירות טהורים.

 

קרב, מביט מעלה

ומעבר, קצת הלאה,

מהלך על בהונות

מול חילופי עונות.

 

מלאך על ענף יושב

תחילה בשירה עוטף,

פתע הופך פנים

והנה נחש צפעונים.

 

נחש

זעם

לחש

הלב פנימה חש

 

קו מעומעם מטה פולח

כנוצה קלה צונח

נבלע ברטט גל,

איך מסתובב הגלגל.