[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
---
לא הזכרת היכן?! ממזר ממזרון...
רק נתת כיוון מדויק מחברון...
ואפילו ציינת אופיו של מקום...
אך מודה ועוזב... ירוחם בלי לנקום
ולכן אבקש ואומר גם תודה
אם תרמוז רק מאיפה כאן כל המידע...
ואז בתמורה לא אלשין לקב"ט
ולא תקבל שום ריתוק לשבת...
עשינו כאן דיל? אם כן נא לרמוז...
(במסר אישי אם לא בא'לך לחרוז...)
[ליצירה]
---
רסיס לילה- אף אחד לא מנסה לטעון שאפשר להזדהות עם הכאב. אבל להתעלם??? הכותבים מנסים לשתף את הגולשים במה שעובר אצלם בראש. לא במה שעובר בראש של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. גם זה אסור? האם גדולי משוררינו לא כתבו על האבל והשכול, על השואה ועל הגבורה? מצטער - אבל אני דוחה את הגישה שלך מכל וכל.
[ליצירה]
את חדרי לבבי אהבה תרהט - מישהו כבר השתמש פעם בדימוי הנפלא הזה? לרהט חדרי לב....תענוג...ועכשיו אני שואל - האם הזוג המרומז בשיר - הוא אותו זוג מהשיר על הדברים הגדולים שעוברים עליה...? אתמהה....
[ליצירה]
לחזן ולבני
היתה לי הרגשה שמשהו באיות של ההאגסבורגים לא נכון, אבל לא הלכתי לבדוק את האיות הנכון, כדי להפגין את בורותי בנושא (וגם סתם ככה הייתי עייף מהפרוייקט הזה....).
[ליצירה]
----
תודה על השירשור. אמנם,
הוא לי נותן פירסום חינם
אך מאידך כאן טרמפ תפסתם
ואת שירי כמעט הרסתם
(אולי תתן כינוי, ממזר
לסוג טרמפיסטים שכזה ?)
אך לא ארבה כאן בזילזול
פן אחשב קוזק גזול
והאמת הרי ישנה
למעלה בשורה שנייה...
נ.ב.
ובאשר לגיוסך
אתן לך אולי נוסחה:
אפשר להיות חרזן קרבי
והמסלול הוא דו-שלבי:
ראשית ישנו כאן שיר אחד
על החייל של שוקולד
והוא מסביר למתחמקים
מהתווית של "ג'ובניקים"
איך על הסטיגמה לצפצף
ואז - להיות קרבי בכיף!
ושלב שני - זה טוב מאוד
כשרצים על ג'בלאות
לחרוז שירים בראש. בינתיים
- הזמן עובר מהר פי שתיים!