[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
גדול מהחיים
גדול מהחיים. איך לא שמענו עליך קודם? שני תיקונים קטנים שהייתי ממליץ עליהם: 1. הייתי מוציא את עניין השואה מחוץ לתחום אפילו בתחום הנונסנס. 2. מר ואדים אסטאללה שייך לאשת חייל ולא ללכה דודי
[ליצירה]
----
חגיגה עוד לא נפל לך האסימון? הוא לא רוצה למות. הוא פשוט רוצה סוף סוף לעבור לטל-קארד. וברצינות - אני קורא את זה כפחד מפני שינויים- שהוא אחד הדברים המשותפים לכולנו, בצורה זו או אחרת.
[ליצירה]
---
ובכן..ובכן ובכן ובכן ובכן ובכן ובכן......................................אני נולדתי במזל בתולה. אני מזמין את הממזר לכתוב משהו ממזרי באותו סגנון תחת הכותרת "בתולה". את היתר אני משאיר לדמיונכם....
[ליצירה]
----
מה לעשות אבל גם לתינוק מת יש רגע של הולדת, ואת אורנה,לקחת על עצמך את המשימה לחלוק איתנו את החוויה הקשה. סגנון הכתיבה קולח וסוחף. יישר כוח.
[ליצירה]
סוערה (בכוס מים) יקרה, עניין ההיסחפות כאן אינו רלבנטי. מבחנתי לכל היותר זו היתה תפיסת טרמפ על שיר מסוים (טרמפ לחן כמו שממזי קורה לזה) כדי לנהל דיון חשוב לכשלעצמו. זה שהדיון יצא מגדר פרופורציות ביחס לשיר עצמו (מה שנכון) זה לא עושה את הדיון העקרוני לפחות אקטואלי. ואגב, גם אם דברים מסוימים גורמים לך לגחך זה עדיין לא עושה את העמדה שלך לנכונה יותר. ואני אגב כתבתי את מה שכתבתי כאן רק כדי למחות על גיחוך מסוים ובלתי מוצדק שהוצא מהקשרו.
[ליצירה]
נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב.
[ליצירה]
----
טל רעות - כל הכבוד!
חריזה שנונה מאוד
גם שקולה, גם מסורגת
(כך את גם כיפות סורגת ?)
ועכשיו...וברצינות...
לעסקי השדכנות...
למירב שלושה אחים
שעוד לא משודכים
ושיבעה (!) בני דוד ודודה
בינגו! הבה ונרקודה!
והרי פרטים קטנים:
האחים - עודם קטינים.
בני הדוד - הם בני תורה
ולהם - כיפה שחורה
ואליבא בני הדודה -
אף כיפה כבר לא במודה!
יש אבל בן דוד אחר
שבישיבת הסדר,
(וב"איזה חג תאהב..."
בשירשור דנים עליו!)
נו, אז טל, מה את אומרת?
ובמי את כאן בוחרת?
בקטין? בן בית-מידרש?
בן הסדר? או ב-דתל"ש ???
והעיקר והעיקר...
מי מאלה בך ייבחר ???