[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
---
אביב וסתיו - לא טעית לחלוטין - האסוציאציה של רכבת, מקורה אכן מהסמיכות לתחנה ולפסים. הצרוף הזה של רכבות, מושבה גרמנית ושם כמו עמק רפאים מזמין סיוטים.
[ליצירה]
---
השתדלתי להפריד בין הכאב החד, כפי שמתבטא בשיר ("64 שנים אחרי") לבין החוויות האירוניות שעברנו בדרך, אז איך זה שכוכב אחד מעז להיות כל כך, כל כך מאקאברי ? למען השם, איך הוא מעז. אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד.
[ליצירה]
לממזר פרחים
בחרוזים אתה אלוף
אבל זקוק קצת לשיפשוף-
בגיאוגרפיה קודם כל,
כי כאן פיספסת בגדול:
למרות שהיא טלוויזיונית
ו-וירטואלית - היא לא צפונית!
היא בדרום הרחק אי-שמה
(לא תנחש רחוק עד כמה!)
והיא פוגשת בחורים
אך לא כולם משוררים
(וגם כרגע, מסתבר
בעצם יש לה גם חבר)
לכן - חביבי אל תציע
גנב, כי זאת אינה "מציאה"!
[ליצירה]
----
מאיר אריאל כתב תם השרב הגדול. הנוסח המופיע כאן לעומת זאת (לפחות השורה הראשונה) מככב באתר אבטיח www.avatiach.com כבר זמן רב. לצערי האתר ברגע זה בתקלה, אז אני לא יכול לראות מי באמת כתב תמש הרב.
[ליצירה]
103
ממזר ממש הצחיק אותי
הוא מתעניין באחותי ?
שתי אחיותי אמנם לי יש
אבל ממזרי תתבייש!
שתיהן כבר סבתות הגונות
(והנכדות עוד די קטנות...)
נזכרתי ! יש לי אחיינית!
עם נתונים של דוגמנית...
בת שלוש עשרה...אתם יודעים...
רק מה? כבר מטר ותשעים!
ואם תרצה אותך נכניס
אצלה, לסוף ה - waiting list
שם רשומים שלושים בנים
(גם יעקב חיכה שנים...)
אז זהו, כך הוא המצב
אם התייאשת ממרב
וד"ש לאחותי שלחת
ממזר חביבי! הסתבכת!
[ליצירה]
---
יפה אמרת חתלתול. זאת ועוד- מהיכן הבטחון העצמי (המופרך אגב לדעתי) של הילד ש"רוב הקוראים לא ירדו לסוף דעתו של הכותב" ועוד בנשימה אחת הוא מציין שהאינפורמציה מוגשת עם כפית כסף לפה של הקוראים, ומציע להקשות עוד יותר על הקוראים בהבנת כוונותיו "הנסתרות" של הכותב וזאת בשם "העלאת הרמה". האם שמעתי פה נימה של זלזול מתנשא?