[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
בס"ד
ממש לא, הייתי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהבנת השיר, עכשיו זה יעזור לי. אני לא חושב שזה הורס. אולי בשירים שבהם הפן האישי רב הסברים יכולים קצת לקלקל. נראה לי שפה לא.
[ליצירה]
אחח!
כמה טוב לחזור לאתר...
לא הבנתי אם כוונת המחברת היא ציניות כלפי המושג "מוות על קידוש ה'" או רק מרירות.
(אני שואל בתור אחד שנכח בהלוייה ביום חמישי)
[ליצירה]
מי שאמר
"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן"
הוא אם כל הכבוד לא הרב קוק אלא רבי נחמן.
לא הבנתי מה כ"כ פוסטמודרני בסיפור.
כמו כן, הייתי ממליץ , בחלקים שבהם הגיבורים מדברים, לשים את הדוברים בשורות אחת מתחת לשניה ולא להשתמש במרכאות
ושאלה אחרונה: למה "מירב" ולא רחל?
[ליצירה]
לא נראה לי שזה על השואה.
דווקא רציתי לנסח הפוך מ"רעיה":
שאע"פ שכל הדקירות הם כאילו לטובתי הן עדיין דקירות (ומי יודע אם עוזרות בכלל)
כך הנם כל החיים: אנו רגילים לחשוב שחינוך, לדוגמה, הוא לטובת הילד אך עד כמה באמת ייסורים יכולים להיות לטובתו של אדם?
הרי ס"ס בצורה רגעית הייסורים לא יכולים טובים ואם על העתיד דברינן "העבר אין והעתיד עדיין.."