מעל לבב נגול הצור
היקח אושר מקומו?
או דיכאון שבו עצור
יתגל ביתר שאת, כמו
הדב ממערו יגיח
יתער בשאג בקומו
כי טרף בעינו ישגיח
יקרע בטלף ריקומו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמנם לא הבנתי הרבה דברים ( מה זה חמ"ן , מה הקשר של אחותך לחב"ד וכו') אך אהבתי את דקות ההבחנה ( וגם את ההומור שב"לנגב אבק מהמכנסיים") [ליצירה]
- [ליצירה] איך הבנתם את תגובתי? [ליצירה]
- [ליצירה] התגלגלתי מצחוק נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] (במחילה) הנסיון לחריזה פה לא צולח... אני לא אומר ששיר חייב להיות מחורז, אך אם כבר חורזים אותו, עדיף שהחרוזים יהיו כהלכה על כך כתב אבן עזרא "לא תחרוז שור עם חמור/ את השור קח למישור /ואת החמור להר המור" כמו כן, אוסיף מעצמי שסיומות גם הנה לא מתחרזות ("אנשים" לא מתחרז עם "דיבורים" ) וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא יש יופי מסויים בחיים פרועים והם אינם חסרי משמעות לדעתי (למרות שמובילים לאבדון כמו שציינת) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וענוג [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת הסבר חשובה: (לפסקה האחרונה בחיבור) החשיבה האנושית משולה לציר הנסיבתיות המורכב משלשלת של סבות ותוצאות שכל מרווח בין זוג נסיבתי שכזה, אתה יכול לחלקו לאין ספור זוגות דומים. אך הדבק ביניהם תמיד יהיה החוש פיתוח החשיבה האנושית מתבצע ע"י החילוק הזה. לפיכך, כיוון שאין לתהליך סוף, הזקוק לא יגמר מעולם [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור אמיתי? להווי ידוע לכם שדון-יחיא זה שם אשכנזי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] קשור ל"הזר" של אלבר קמי? [ליצירה]
