...כן אהגה בך בלילות
וכשמוחרמת, נדויה
אהבַתי תכבוש גלילות
על לב עוד חרב נטויה
עת תן ישמיע יללות
פוסע דרך נעלם
ודימיאורגוס גורלות
יטיל לכל באי עולם
כן אהגה בך כן אוחיל
אתהה אמת את או בדיה
עת מלוא לב רעדה וחיל
לבי אליך...
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שתי השורות האחרונות עגנוניות הן בכוונה בספרה של שולמית אליצור "שירה של פרשה" יש פיוט לסדר ויהי מקץ - "מרגלים אתם" הוא מתייחד בדרמטיות שבו . צדקה אביטל שהפיוט שלפנינו דומה לשירת ימי הביניים יפה מאד - תמשיך כך! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת, נראה לי שאולי לא הבנת - את החור אי אפשר לסגור ( אם הבנתי נכון ומדובר על נישול מבתולין) [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב, לא חלקתי על כך שהוא בלתי רגיש כלפיה, פשוט זה שמרכזניקים הם בלתי רגישים (בהכללה גסה כמובן) זה כבר ידוע (גם מהסיפור). הענין הוא שהם בד"כ מסבירים את חוסר הרגישות שלהם ב"שכליות" ובעצם רצוני לומר היה שהם ככל שאר האדם מושפעים מאמוציות [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב ממש טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] " אודליה הסמיקה, ומתוך שמחה מרובה השיבה: "אני יודעת, אומרים לי את זה הרבה. ואתה מה עוד אני יודעת?" " המשפט לא ברור: "ואתה מה עוד אני יודעת" כמו כן, מענין לאיזה ר"מ אתה רומז... [ליצירה]
- [ליצירה] אין כוונתי לחטט (ולא היתי רוצה שישלמו לי באותה מטבע....) כוונתי רק לשאול אם הכוונה היא לדמות סמכותית כגון רב או אב או שמה זהו מישהו שאינו מתבלט בדתיותו? [ליצירה]
- [ליצירה] לא נראה לי שזה על השואה. דווקא רציתי לנסח הפוך מ"רעיה": שאע"פ שכל הדקירות הם כאילו לטובתי הן עדיין דקירות (ומי יודע אם עוזרות בכלל) כך הנם כל החיים: אנו רגילים לחשוב שחינוך, לדוגמה, הוא לטובת הילד אך עד כמה באמת ייסורים יכולים להיות לטובתו של אדם? הרי ס"ס בצורה רגעית הייסורים לא יכולים טובים ואם על העתיד דברינן "העבר אין והעתיד עדיין.." [ליצירה]
- [ליצירה] אתה באמת לא מייקובסקי - השלטון הקומוניסטי גרם לו להתאבד! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי איך תיארת את קטע שבו הוא אומר - "דמוקרהההה-טיה" דמוקרטיה דמונית [ליצירה]
- [ליצירה] תזהר שחנה הזאתי לא תתפוס את עינו של אביאל [ליצירה]
