...כן אהגה בך בלילות
וכשמוחרמת, נדויה
אהבַתי תכבוש גלילות
על לב עוד חרב נטויה
עת תן ישמיע יללות
פוסע דרך נעלם
ודימיאורגוס גורלות
יטיל לכל באי עולם
כן אהגה בך כן אוחיל
אתהה אמת את או בדיה
עת מלוא לב רעדה וחיל
לבי אליך...
[ליצירה]
הסכמתי עם הביקורת על היובש שמאפיין את טכס הנישואין היהודי ..
לא הסכמתי אם תגובתה האחרונה של המחברת.
אמנם נכון הוא שהיה טוב אילו האדם היה טוב באופן טבעי ורצונו היה טוב ולא היה זקוק לחוקים מלאכותיים-תרבותיים כמו שבעלי החיים וכל הבריאה כולה טובים באופן טבעי ונשמעים לחוקי הטבע ללא כפייה: לא רוצחים , לא מבזבזים טיפת זרע לבטלה לא אוכלים מה שלא טבעי להם וכדומה ( כן כן , אני יודע מה המחברת הולכת לומר: מי אתה שתקבע מה "טוב" ?וכו' כו' - זכותי לבטא את דעתי )
אך מה לעשות ובגלל "צלם האלוקים " שבנו , באופן פאראדוקסלי אין אנו מסוגלים להשמע לחוקי האלוקים (=חוקי הטבע) בגלל שאנו תמיד שואפים להיות מחוץ לעולם ולא להיות משועבדים בתוכו ( מיתוס פרומטיאוס, עץ הדעת ומגדל בבל ממחישים את התובנה הזאת , כמו הדת הגנוסטית בדרכה)
לפיכך, כיוון שאנו ממילא יצורים לא טבעיים , אך מאידך חיים בעולם ומוכרחים איכשהו להסתדר בו, הרי אנו יוצרים חוקים אבסטרקטיים שמחקים את חוקי הטבע יותר טוב או פחות טוב ומהווים מעין "שקר מוסכם".
אך כיוון ששום חוק אינו באמת חוק טבע אזי : "אמת מארץ תצמח" השאיפה הטבעית לאמת הנובעת מ"צלם האלוקים" , ממוטטת בסופו של דבר כל חוק שהוא
זהו, אם כן, תהליך התפתחות התרבות האנושית על רגל אחת
אגב, הטקסיות אופיינית גם לבעלי חיים ובייחוד בהקשר של הזיווג - טקס החיזור אצל בעלי חיים יכול להימשך כמה ימים ( לדוגמא: אצל אריות)
מה שנכון הוא , שהיבשנות וחוסר הרומטיות אכן אופיינית ליהדות - לכן גם הטקסים שלנו נראים ככה
אולי זה נובע מהשאיפה לאמת?
[ליצירה]
זו כנראה מצד אחד ירידה על תושב"ע
ומצד שני על המחקר המודרני
[ליצירה]
[ליצירה]
בענין התפילה ביתר הסבר :
וכי אתם חושבים שתשכנעו את ה' במשהו או שתידעו אותו או שתחמיאו לו (אינני מוכן לקבל שום הסברים לגבי הההשפעה הסגולית של התפילה , שהאמונה בה לא שונה לדעתי מהאמונה בהשבעות אליליות)
אלא שההסבר צריך להיות, שהמתפלל (בלי לעשות את החישובים שלי) ממילא משפר את מעשיו וממילא כתוצאה מהם יוצא נשכר (או שלא ואז תפילתו אינה מתקבלת)- זאת לגבי התפילה האישית
לגבי התפילה הצבורית ראו מה שכתבתי לגבי קרבנות (בעקבות הרמב"ם)
וביתר בירור: הנימוסים (הציביליזציוניים במהותם) נועדו לשקף בסגרת הציביליזציה את הנטיה הטבעית של האדם להתמזג אם האורגניזם הקוסמי ו"אחר הפעולות וגו'"
[ליצירה]
שתי השורות האחרונות עגנוניות הן בכוונה
בספרה של שולמית אליצור "שירה של פרשה" יש פיוט לסדר ויהי מקץ - "מרגלים אתם"
הוא מתייחד בדרמטיות שבו . צדקה אביטל שהפיוט שלפנינו דומה לשירת ימי הביניים
יפה מאד - תמשיך כך!