יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב! כמו שאמרתי, שיר לא חייב להיות מחורז. עד לכיבוש הערבי של א"י בעברית כלל לא הייתה קיימת חריזה. אך אם כבר חורזים, לטעמי ראוי שהחרוזים לא יהיו באנאליים כמו "שמים-מים" וגם לא "חרוזים עוברים" כמו "דרך-מלך". כמובן שלא מדובר פה בכללי אתיקה או מטאפיזיקה ולא איזשהו "טוב" אבסולוטי. פשוט האפקט שחרוז עובר יוצר הוא סוג של "טעם רע" בפי הקורא. כך לפחות לטעמי. הסיבה לזאת היא פשוטה: ביצירת אומנות (והשירה בכלל האומנות) ישנו מתח דיאלקטי בין צורה לתוכן והאפקט האמוציונאלי על הנהנה מיצירת אומנות נגרם ע"י יכולת האומן לשמר על הצורה למרות התוכן ועל התוכן למרות הצורה. כך שחרוז שהוא "עובר" יוצר רושם שהיוצר לא הקדיש מספיק מאמץ לחרוז כמו שצריך... [ליצירה]
- [ליצירה] צריך לעבוד על המשקל (לדוגמא: ועכשיו כשהכל מבולבל - לא ברור, תתפרץ להבה מאותו הגפרור. תתפשט במהירות לאינסוף יד מגעת, ותלך מאבדת נפשי לדעת. או משהו בסגנון [ליצירה]
- [ליצירה] א. סחטיין! ב. רואים שקראת את ספרי פרופ' שולמית אליצור - כתבת קרובת י"ח כהלכתה ( כולל הנוסח הארצישראלי: "... א-ל עליון קונה וגו' ", נוסח ה "מודים" ואיחויי "קרן ישועה" עם " בונה ירושלים") כמו כן, חתמת יפה את הבתים (כולל הזכרת טל) ג. המונח "גאולה" מתייחס לחלק האחרון במערכת היוצר (או לחלק הלפני-אחרון לפני ה"ועד מתי") , לכן אין זה נכון לקרוא לקרובה "גאולה" ד. לא נכון להתחיל קרובה מהמלה " אור" ( זה מתאים למערכת- יוצר " אור עולם באוצר חיים" " אור ישע מאושרים " וכו' ה. שוב סחטיין! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! יפה מאד אפילו! הזדהיתי במיוחד מכיוון שאני שפינוזאי [ליצירה]
- [ליצירה] השם "בת אל" נמנה עם השמות שאסר אותם הנביא שאמר "היו לא תיהיה" ובכל אופן אינו נפוץ בקרב דתיים ישיבות הסדר ו"באהבה ננצח" לא הולכים טוב עם גבעות לסיכום: הקטע מצחיק אך אינו מבחין בדקויות [ליצירה]
- [ליצירה] זו סיבה מספיק טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל שלנו הוא אחד ממוקדי המשיכה לתיירים באתר על נה תפחידו אותו פן משרד התיירות יתרושש [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את האופי האפי של הפואימה הזאת וכן את המטמורפוזיות שלה [ליצירה]
- [ליצירה] עד שהיא תופיע תהנה מהחופש [ליצירה]
- [ליצירה] מושפע בוודאי משיר השירים : דודי צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז וכו' [ליצירה]
תגובות