יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] בכיף! תמיד לשרותך! [ליצירה]
- [ליצירה] הוא מה שאמרתי -הם מודים שהמוסדות האשכנזיים הם ברמה יותר גבוהה אולי במקום לחפש להתקבל אליהם, ינסו לפתח את מוסדותיהם שלהם העובדה שבחירי ש"ס (הן הפוליטיים והן התורניים ) שולחים את ילדיהם למוסדות אשכנזיים מראה שאין להם מספיק "גאוות-יחידה". וכל עוד הם ימשיכו לעשות כך , היא גם לא תתפתח. זה מזכיר לי את הרבנים שלנו ששולחים את ילדיהם למוסדות חרדיים. בזה הם למעשה מודים שה"יהדות האמיתית" היא היהדות החרדית ואילו הם רק "יורדים לקליפות לדלות ניצוצות" יש שתי אמרות של הרב מ.צ. נריה זצ"ל שלדעתי ראוי שיקפיצו כל דת"ל גאה: -אני מעדיף שבני לא יאכל אצלי מאשר שלא אכל אצלו -(לשאלת האדמו"ר מוויז'ניץ - מדוע מרשים בכפה"ר בלוריות) שיהיה יותר קל למשוך אותם מן המצולות [ליצירה]
- [ליצירה] מה שהתכוונתי לומר הוא שתגובתו של אביאל רק כביכול נובעת מניתוח כלשהו של המציאות ובעצם הוא סתם מקנא. לא מבין על איזה חלק מזה חלקת - לכאורה אתה אומר את אותו הדבר, דהיינו שאף אדם אינו מונע אך ורק ע"י שכלו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה יש להוסיף... [ליצירה]
- [ליצירה] כבר ערכתי אותה מחדש ... בטח חבר שלי רצה להשתעשע [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את זה שוב כדי לומר משהו חכם על היצירה (כדי שהביקורת שלי תחרוג ממסגרת "שברי המילים" שהצבת) ולא מצאתי לנכון אלא להגיד שוב - יפה. לדעתי המאד אישית והבלתי מחייבת, יצירה טובה אינה צריכה פרשנות או הסברים. ההתפעלות מיצירה נובעת, לדעתי הדומגאטית והדוקטרינרית, בדיוק מאותו השורש שממנו נובעת המלה "התפעלות" - דהיינו, מנפעלות - כלומר, מלהיות נפעל על ידי רגש, דחף, אובייקט כלשהו. כשאדם עושה לעצמו אנאליזה, הוא הופך עצמו אובייקט להתבוננות וככזה, אין הוא יכול להיות נפעל (וגם לא לפעול וליצור, לדעתי, שהרי הינני דטרמיניסט) ואינו יכול להתפעל מחד , ומאידך להיות מונע על ידי המוזה. לפיכך, יצירה טובה היא כזאת שאינה נובעת ממלאכת מחשבת מחד, ומאידך אינה מצריכה מלאכת מחשבת לצורך הפקת הנאה ממנה. לכן אסכם ואומר - יפה! נ.ב. ראו איך הצלחתי לומר דבר "חכם" כביקורת על היצירה בלי לחדש דבר על היצירה עצמה... זה מה שנקרא באנגלית lit crit shit - אני, בין השאר, לומד את זה... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים בהחלט אם קודמי! שיר ברמה של רשב"ג מזכיר את "שני כליותיו נעשו לו כשני רבנים" [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יכול גם להשיג עליהן אם אתה רוצה [ליצירה]
- [ליצירה] מין התאבדות מעודנת. חזרה למקור. רעיון יפה. על כך נאמר : כוח אין קול אין פצח רוח אין עוד בי עומד אלך לי לאבוד ואתמזג בנצח אדום ואחריש ואתאבד [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את ירושלמי בתוכן (אך לא בסגנון ב"ה- יחי ההבדל) [ליצירה]
תגובות