יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסכמתי עם הביקורת על היובש שמאפיין את טכס הנישואין היהודי .. לא הסכמתי אם תגובתה האחרונה של המחברת. אמנם נכון הוא שהיה טוב אילו האדם היה טוב באופן טבעי ורצונו היה טוב ולא היה זקוק לחוקים מלאכותיים-תרבותיים כמו שבעלי החיים וכל הבריאה כולה טובים באופן טבעי ונשמעים לחוקי הטבע ללא כפייה: לא רוצחים , לא מבזבזים טיפת זרע לבטלה לא אוכלים מה שלא טבעי להם וכדומה ( כן כן , אני יודע מה המחברת הולכת לומר: מי אתה שתקבע מה "טוב" ?וכו' כו' - זכותי לבטא את דעתי ) אך מה לעשות ובגלל "צלם האלוקים " שבנו , באופן פאראדוקסלי אין אנו מסוגלים להשמע לחוקי האלוקים (=חוקי הטבע) בגלל שאנו תמיד שואפים להיות מחוץ לעולם ולא להיות משועבדים בתוכו ( מיתוס פרומטיאוס, עץ הדעת ומגדל בבל ממחישים את התובנה הזאת , כמו הדת הגנוסטית בדרכה) לפיכך, כיוון שאנו ממילא יצורים לא טבעיים , אך מאידך חיים בעולם ומוכרחים איכשהו להסתדר בו, הרי אנו יוצרים חוקים אבסטרקטיים שמחקים את חוקי הטבע יותר טוב או פחות טוב ומהווים מעין "שקר מוסכם". אך כיוון ששום חוק אינו באמת חוק טבע אזי : "אמת מארץ תצמח" השאיפה הטבעית לאמת הנובעת מ"צלם האלוקים" , ממוטטת בסופו של דבר כל חוק שהוא זהו, אם כן, תהליך התפתחות התרבות האנושית על רגל אחת אגב, הטקסיות אופיינית גם לבעלי חיים ובייחוד בהקשר של הזיווג - טקס החיזור אצל בעלי חיים יכול להימשך כמה ימים ( לדוגמא: אצל אריות) מה שנכון הוא , שהיבשנות וחוסר הרומטיות אכן אופיינית ליהדות - לכן גם הטקסים שלנו נראים ככה אולי זה נובע מהשאיפה לאמת? [ליצירה]
- [ליצירה] טוווווווווווווב...... טעיתי [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, אתה באמת מקנא יש אימרה " הצורה היא התוכן" ואני נאלץ להסכים ההתעסקות של הדס עם המוות היא לשם דבר באתר אם הבנתי נכון, יש פה גם רמיזה לפרספונה וגם רמיזה לגנוזיס (הלוצ'יפר שמתקשר אם האנשים הכלואים בשביו של הדימאורגוס ואכמ"ל) [ליצירה]
- [ליצירה] המשמעות מובנת (ולא מקורית במיוחד, אך זה בסדר) אך לא מובן למה הצמדת אותיות בצורה מוזרה.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה - מלא פתוס ואפיות. מה שכן, אפשר היה להקפיד יותר על המשקל [ליצירה]
- [ליצירה] א"כ לא הבינותי את תגובתך קמייתא [ליצירה]
- [ליצירה] לרציונליסט! תודה על תגובתך! אם באי דיוקים בלשון עסקינן, אני מסכים אתך. וכבר הרמב"ם אמר שהתורה רק באה לקרב את האמת לשכלנו. כלל לא חובה שכל אחד יהיה תאולוג ממולח. אם באמת עסקינן. אע"פ שהיו ניסים (הגדרות למושג הוא נושא לדיון אחר - אבל אני לשיטתי כמובן רואה הכל כחלק משרשרת הסבות והתוצאות. במובן הזה, מצד אחד הכל נס - חלק מהתכנית האלוקית. והכל טבע. אפשר גם להגיד שנס זוהי תופעה שאין אנו מבינים או אין אנו יכולים להסביר - אך גם לפי זה הרי אין אנו יכולים להסביר מהות של שום דבר... אני מעדיף להגדיר נס כמאורע שבו התכנית האלוקית גלויה ביותר לנו - כל אחד וניסו הוא. בדומה למושג "שכינה" ברמב"ם וראה מה שכתב על הניסים שנבראו "בין השמשות") והיה מתן תורה (בין כהתרוממות שכלית או אינטואיטיבית קולקטיבית או אף כמאורע פיזי) לפי אמונתי, אך חוץ מכך שזה קרה בתוך(!) העולם (-הטבע) אי אפשר לטעון מאום על קיום של שום דבר מחוץ לטבע (שהוא משפט חסר משמעות כפי שציינתי - והוא כמו לטעון שיש משהו מחוץ למציאות) אפשר רק להגיד שיש רובדי מציאות שעוד לא גילינו (ושיכול להיות שאף פעם לא נגלה - לא בגלל מחסום מהותי בינינו, אלא מאזלת ידינו) ולזאת יסכים כל אדם (אפי' אתאיסט גמור ) שהרי לא כל דבר יכול המדע להסביר (וגם לא כל דבר אי פעם יוכל). שוב תודה על התגובות! שבוע טוב! בכבוד, שלכם, רדף [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן חזקי, כן, כרגיל :-) להלן מספר עובדות: מאז ומתמיד היה צריך אישור מהרבנויות העירוניות כדי לחתן בחתונה ספציפית כלשהי אא"כ אתה רב שכונה (שאז יש לך אישור אוטומטי), אלא שבזמן האחרון הרבנות נהיתה יותר ויותר "קמצנית" בנתינת האישורים הללו ( כמובן שקמצנות זאת בוטאה רק כלפי דת"לים ולא כלפי רבנים חרדיים). התקנות החדשות אומרות שהרבנות אף פעם לא תתן אישור לרבנים שאינם רבני קהילות או ראשי ישיבות לחתן. במקרים של ראשי ישיבות, האישור יינתן רק לחיתון של תלמידים (מעניין אם גם תלמידים לשעבר נכללים בכך ומענין אם רמ"ים נחשבים ראשי ישיבות לצורך זה) במקרה של רבני קהילות, כל אישור יינתן לגופו, כמו פעם. מענין אותי לדעת אם הרבנות תעקוף תקנות אלה גם בציבור החרדי (יותר נכון : אני בטוח שהיא לא תעשה את זה - שהרי כל מטרתה היא להרגיז את הדת"לים ) כמו כן, "רבני קהילות" זהו מושג שכמעט אינו קיים בישראל. כמובן שעכשיו אתה תראה פתאום שצצים יותר ויותר "רבני קהילות" כאלו - רבני "צהר" פשוט ימצאו קהילות שאין להם רב ויבקשו מהן למנותם רשמית לרבניהם (בלי משכורת כמובן) בעבור שיגידו דבר תורה בין מנחה למעריב בשבת (מה שרבים מהם בפועל עושים בלעי להקרא מרא דאתרא ). התגובה שצעד זה יגרום מצד הרבנות תיהיה ש"רבני קהילות" אלו אף פעם לא יקבלו רשות לערוך חופות מהרבנויות המקומיות. כמו כן, יכול להיות שיתקנו תקנה לפיה רב קהילה יכול לחטן רק מי שמשתייך לקהילתו (ע"פ האנאלוגיה לראשי ישיבות) שים לב - לא מדובר על מצב בו כל מי שיש לו סמיכה מהרבנות (וממילא נבחן על הלכות קידושין) יכול לחתן - רחוק מכך... עכשיו דמיין מצב בו אני , לדוגמא, שכבר אינני תלמיד ישיבה, רוצה להתחתן. רב השכונה שלי הוא אדם נחמד ולא עשה לי שום דבר רע, אך אין אני חושב שזוהי סיבה מספיקה לכך שהוא יחתן אותי. רב השכונה שלי הוא גם "רב הקהילה" היחידה בשכונה. מה זה אומר לגבי? כמו כן, דמיין מצב בו חילוני, שאינו שייך לשום קהילה, רוצה להתחתן: האופציה היחידה שעומדת מולו היא רב השכונה (שכידוע כמעט כולם חרדיים. וכמו כן ידוע שמי שנקרא "רב" בשכונה אינו נחשב לרב בקרב החרדים עצמם) ... [ליצירה]
- [ליצירה] הסכמתי אם לאה (ליבך זהבאמת קיצ'י משהו..) [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל הקטע באומנות: אין צורה מחייבת אחת לא ליצירה של אומנות, לא לפרשנותה ולא ל"ביצועה". ואפרופו מה שדיברנו קודם, היצירה, כלשונך "מתכתבת" עם טקסט אחר. זהו שהיא רק מתכתבת ותו לא - לא מפרשת, לא טוענת דבר לגביו. מדוע אם כך יהיה מנוע ממנה להתכתב עם הטקסט האחר כאוות נפשה? אפשר להתכתב עם טקסט גם בלי להיות מחוייב לטקסט. [ליצירה]
תגובות