יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! [ליצירה]
- [ליצירה] דוד יקר! א. תשנה את הסווג ל"מאמר" ב.מאמר מצויין (למרות שבתור שפינוזאי איני מסכים) [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל מדבר על הרהביליטציה של משתפי הפעולה של הנאצים באוקריינה. באמת שערוריה... [ליצירה]
- [ליצירה] יש מבין, עטרת תפארת! [ליצירה]
- [ליצירה] שתי השורות האחרונות עגנוניות הן בכוונה בספרה של שולמית אליצור "שירה של פרשה" יש פיוט לסדר ויהי מקץ - "מרגלים אתם" הוא מתייחד בדרמטיות שבו . צדקה אביטל שהפיוט שלפנינו דומה לשירת ימי הביניים יפה מאד - תמשיך כך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה , מזכיר את "ארץ זו רבה......לא יוכל למצוא את אשר אבד" [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. באמת רך [ליצירה]
- [ליצירה] צ:ל אל [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמתי! מזכיר את שירי יאיר. במיטב המסורת הרוויזיוניסטית הישנה והטובה! (כולל ההתענגות הסדיסטית-מה על גוויות חרוכות) מזדהה אם כל מלה! אהבתי במיוחד את הבית האחרון שנותן לזה טעם אישי מאד ואפילו רומאנטי-מה (במידה ומדובר בגברת) אך אציע מספר דברים: ועורו נקלף מעליו... - מציע : ועורו מתקלף מעליו (בשביל המשקל) [כ"כ : ויופיו עוד זוהר/בוהק כחלב - בשביל החרוז] ופתאום בין עשן ובין אש - אני מציע : ...ננעצים (בשביל המשקל) והיו שם רבי חוצפית המתורגמן - והיו ביניהם גם רבי חוצפית (אני יודע שאתה רוצה לדבוק ב"אלא אזכרה" אך המשקל נשבר יותר מדי) ומבטם יוקד ובוער...- מבט למו יוקד ובוער וששה מליונים עלו מן האדמה ובערו באותה להבה...- וששה מליונים מן האדמה בערו באותה להבה ומנהיגם אלעזר בן יאיר - בראשם אלעזר בן יאיר סחטיין על מביט-מבעית! חוץ מזה , יהיה זה נושא ראוי לדיון עד כמה השואה הוסיפה לכבוד היהודי ועד כמה גרעה ממנו... ברכותי! [ליצירה]
- [ליצירה] "אז נוקטורן בבקשה, תודה על הטרחה מלצר, הרי לך טיפ!" [ליצירה]
תגובות