יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כוונתי לחטט (ולא היתי רוצה שישלמו לי באותה מטבע....) כוונתי רק לשאול אם הכוונה היא לדמות סמכותית כגון רב או אב או שמה זהו מישהו שאינו מתבלט בדתיותו? [ליצירה]
- [ליצירה] מה איתה באמת? [ליצירה]
- [ליצירה] בכיף! [ליצירה]
- [ליצירה] רוב חיי דהיינו [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, יש לי קצת זמן כך שבקצרה: כמו שאמרתי לגבי הבחירה החפשית (בתגובתי על "זיבולים בשכל" של אותו הכותב) אין משמעות לטענה שמשהו קיים אא"כ הטוען זאת יכול להסביר את המושג (ועיין שם). לכן התפיסה של הרמב"ם המרחיקה את ה' מתפיסתינו על כרחה שתוביל לתפיסה הלייבוביץיאנית והקשרית שלמעשה מבטלת את קיומו. א"כ צריך לנקות בדרך הפוכה של השגת מציאותו ית' והיא שה' הוא כללות כל הנמצא. גם אז א"א להשיגו אלא רק את קיומו. (והרחבתי במונולוג שלי "ידיעה ואהבה") נ.ב. החילוק של הרב הנזיר (בפירוש הרב זצ"ל, חילוק שהרב עצמו לא עשה ושעורר הדים בשנים הקודמות וד"ל) בין פנטאיזם לפנאנטאיזם הוא ג"כ חסר משמעות: אי אפשר לטעון שום דבר על ה"מעבר" (האנטו) אלא רק על כללות המושג (ה"פאן") וגם אז בתור אבסטרקציה וד"ל [ליצירה]
- [ליצירה] אם זו צביעות, אז רוב גדולי הדור של כל הזמנים (ובכללם אלו של הדורות האחרונים - הרב פיינשטיין, הרב סולובייצ'יק, הרבנים קוטלר הוטנר וקמיניצקי ) היו צבועים וכך גם רוב היהודים הדתיים (גם היום) ובוא לא נאשים אף אחד בשום דבר! [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש! מרגש! הרבה פעמים אנשים עוטים את רגשותיהם במסווה הציניות שלפעמים נקרע ברגעים שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] קראת את "שמחה גדולה בשמים"? כך או כך, מעניינת התופעה הזאת שהרצי"ה היה אוסר על תלמידיו להתחתן עם בחורות "פגומות ייחוס" [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] בזמנו כתבתי על כך תגובה באנגלית (לא הייתה תחת ידי מקלדת עברית) וחבל שמחקוה כתוב יפה מאד: הן מבחינה צורנית : המשקל האחיד והחריזה (חבל שלא כתבת יותר יצירות כאלה כי בהחלט יש לך לזה כשרון) הן הנושא : תנ"כי אצילי וקלאסי והן מבחינת התוכן: כאבה של וושתי שאנו כ"כ אוהבים להשמיץ כי אינה "משלנו"... [ליצירה]
תגובות