יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצצצצצמררר [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך! א. לא היתה תחת ידי מקלדת עברית , הילכך זה היה באנגלית ב. התייחסתי לקטע הבא ביצירתך: גם אחרי שאתה מת אתה נשאר בחיים כי אתה תמיד אלוהים ואתה לא מפחד למות והערתי דרך אגב שניטשה אמר שאלוהים גם הוא מת זו הייתה סתם הערת אגב שכזאת [ליצירה]
- [ליצירה] קרוע :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מזדהה אם הפסימיזם של "לבן" - (יכול להיות שבחורות רואות את זה כך אבל אני בחור מה לעשות) [ליצירה]
- [ליצירה] אפילו אם מדובר על מכות - הרי אלו מכות להגנה עצמית - החיילים וודאי לא אשמים שהם שטופי מוח , אך אין זו סבה לתת להם לעשות בנו כרצונם [ליצירה]
- [ליצירה] אם הוא היה שב"כניק- היה מפרסם שירים כהניסטיים [ליצירה]
- [ליצירה] מנסיון, הטירונות הורגת את השירה (בלי תחיית המתים) [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב! כמו שאמרתי, שיר לא חייב להיות מחורז. עד לכיבוש הערבי של א"י בעברית כלל לא הייתה קיימת חריזה. אך אם כבר חורזים, לטעמי ראוי שהחרוזים לא יהיו באנאליים כמו "שמים-מים" וגם לא "חרוזים עוברים" כמו "דרך-מלך". כמובן שלא מדובר פה בכללי אתיקה או מטאפיזיקה ולא איזשהו "טוב" אבסולוטי. פשוט האפקט שחרוז עובר יוצר הוא סוג של "טעם רע" בפי הקורא. כך לפחות לטעמי. הסיבה לזאת היא פשוטה: ביצירת אומנות (והשירה בכלל האומנות) ישנו מתח דיאלקטי בין צורה לתוכן והאפקט האמוציונאלי על הנהנה מיצירת אומנות נגרם ע"י יכולת האומן לשמר על הצורה למרות התוכן ועל התוכן למרות הצורה. כך שחרוז שהוא "עובר" יוצר רושם שהיוצר לא הקדיש מספיק מאמץ לחרוז כמו שצריך... [ליצירה]
- [ליצירה] וחוץ מזה, אתה כותב על הישגו הגדול של סטאלין בלוחמה נגד היטלר. כלל לא ברור לי שסטאלין היה עדיף על היטלר : גם היטלר קיבל לידיו מדינה נכשלת ותוך שש שנים הכין אותה לכיבוש העולם - מבחינה זו לא היה הוא פחות מוכשר מסטאלין ( גם הוא , אגב היה חסר השכלה פורמאלית ) ומבחינת טובת ה"עם" : האם תתכן טובת הכלל בלא טובת הפרטים ? דווקא בתור מטריאליסט לא מתאים לך להיות אידיאליסט ולהאמין בקיום ה"כלל" מעבר לפרטים המרכיבים אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניח שהכוונה היא לכל מי שמתו על צדקת דרכם [ליצירה]
תגובות