מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי
עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן
את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי
את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן
ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי
נשליני אף משובל-שמלתך
אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי
אמותה! די במלתך
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . יפעה. שכויעך. [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין על הפרשנות... אך אבהיר כוונתי: המפתח להבין את הבית השני הוא באמת בלהבין את הסיפא של הבית הראשון. האוהב בשיר לא מרגיש עצמו ראוי לעלמה - לא כבן זוג ולא כמשורר שישורר עליה ויקים לה זכרון לדורות כמו שדנטה הקים לביאטריצ'ה או פטררקה ללאורה (עטי לא יעמיד וכו') . מאידך הוא רוצה בה. ומצד שלישי הוא אוהב אותה ורוצה בטובתה, והרי ידוע לו שהוא אינו ראוי לה. מצד רביעי, הוא יודע שגם העלמא איננה רואה בו מחזר ראוי. כל זה יוצר מעגל סגור שממנו אין להחלץ. לכן כל השיר כולו צריך להיות מובן כציני ומריר. "את כחול וכו'" : כלומר, מכיוון שאיני ראוי לך ורוצה בטובתך ומאידך את אינך רואה בי כראוי לך, הרי שאין לך אלא להפנות אלי עורף ולא להביט בי יותר. (ובסוגריים: אני רוצה בך! הסתכלי עלי!) אגב, "הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" זה פשוט טוהר חיוכה... כל השאר ממשיך כנ"ל: שלא תתני לי אפילו אפשרות לראות את קצה שמלתך ואז אין לי אלא למות כי אין משמעות לחיי בלעדייך - אם רק תרצי בכך. כתבתי את זה לפני הרבה שנים כך שאל תדאגו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שבתור חייל איני יכול להשתתף [ליצירה]
- [ליצירה] את מצליחה להכנס לראש הרוצחת [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את מאמר חז"ל על "נפלה לא תוסיף..." [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה פעם ראשונה ששמואל כותב פרוזה? צריך לעודדו לכך כמה שיותר [ליצירה]
- [ליצירה] כן, "מה זה 'אומנות'?" זה דיון הרבה יותר רלוונטי לאתר מאשר "מה זה 'תורה'?" [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולק על כך שאין לה מה לומר , צריך פשוט ללבוש משקפיים תנ"כיות/מיתולוגיות כדי להבינה [ליצירה]
- [ליצירה] ליצחק (ההודעה הקודמת): וחוסר הגדרה הוא אתאיזם [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך! א. לא היתה תחת ידי מקלדת עברית , הילכך זה היה באנגלית ב. התייחסתי לקטע הבא ביצירתך: גם אחרי שאתה מת אתה נשאר בחיים כי אתה תמיד אלוהים ואתה לא מפחד למות והערתי דרך אגב שניטשה אמר שאלוהים גם הוא מת זו הייתה סתם הערת אגב שכזאת [ליצירה]
- [ליצירה] "על תשאלה עימה עלות שמש כמו לא שאלה עמך עלות ירח!" (ריה"ל - בין ההדסים) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עצמו חמוד - מזכיר חוברת אחת מבית מדרשו של הרב אבינר (אלא מי?) עבור ביינישים אצלנו התבדחו שמי שצריך עצות כאלה הוא באמת בצרות צרורות משפט אחד לא קבלתי והוא: "היא לא נראה כלבבך? אל תשכח שבקבר התולעים לא עושות אֵיפָה וְאֵיפָה" כשאת יושבת לאכול , גם אז לא איכפת לך מה את אוכלת כי בסוף הכל הופך ל.....? [ליצירה]
תגובות