מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי
עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן
את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי
את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן
ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי
נשליני אף משובל-שמלתך
אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי
אמותה! די במלתך
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . יפעה. שכויעך. [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין על הפרשנות... אך אבהיר כוונתי: המפתח להבין את הבית השני הוא באמת בלהבין את הסיפא של הבית הראשון. האוהב בשיר לא מרגיש עצמו ראוי לעלמה - לא כבן זוג ולא כמשורר שישורר עליה ויקים לה זכרון לדורות כמו שדנטה הקים לביאטריצ'ה או פטררקה ללאורה (עטי לא יעמיד וכו') . מאידך הוא רוצה בה. ומצד שלישי הוא אוהב אותה ורוצה בטובתה, והרי ידוע לו שהוא אינו ראוי לה. מצד רביעי, הוא יודע שגם העלמא איננה רואה בו מחזר ראוי. כל זה יוצר מעגל סגור שממנו אין להחלץ. לכן כל השיר כולו צריך להיות מובן כציני ומריר. "את כחול וכו'" : כלומר, מכיוון שאיני ראוי לך ורוצה בטובתך ומאידך את אינך רואה בי כראוי לך, הרי שאין לך אלא להפנות אלי עורף ולא להביט בי יותר. (ובסוגריים: אני רוצה בך! הסתכלי עלי!) אגב, "הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" זה פשוט טוהר חיוכה... כל השאר ממשיך כנ"ל: שלא תתני לי אפילו אפשרות לראות את קצה שמלתך ואז אין לי אלא למות כי אין משמעות לחיי בלעדייך - אם רק תרצי בכך. כתבתי את זה לפני הרבה שנים כך שאל תדאגו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יש מבין, עטרת תפארת! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב! האם אנחנו חבים את שובך לארוגה? למי מהחדשים שלא מכיר - יהונתן הוא מהיוצרים המוכשרים ביותר באתר שנעלם לנו לשנה או יותר (ואף סילק את שמו ויצירותיו מהאתר) אני כל הזמן שאלתי איפה הוא - ועכשיו הוא חזר... יצירותיו מומלצים על ידי בחום לכל חברי האתר! [ליצירה]
- [ליצירה] למה דווקה האדם הלבן? מה, כל השאר מלאכים? חוץ מזה אהבתי ביותר [ליצירה]
- [ליצירה] עוד פעם, מאד מאד יפה! אגב, חבל שהיצירות מתפרסמות בסדר מוזר. כלו', לדוגמא, שירו של יהונתן דוד "ידי גמד" כבר הופיע אתמול, בעוד שהיצירות המופיעים אחריו ברשימה (לכאורה השירים הישנים יותר) הופיעו רק היום. זה גורם לכך שמישהו שביקר אתמול באתר ועבר על היצירות החדשות נכון לאתמול, יתעלם כליל מהיצירות שנוספו אחר "ידי גמד" מכיוון שחושב שכבר ראה אותם.... [ליצירה]
- [ליצירה] שוב ברוך הבא! [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון : מזל טוב על השחרור! עוד משהו : הזכרת לי את יעקב אבינו : בית לחם, טולכרם, גם שמה אני ובלילה חברון, דוקר בי הכפור [ליצירה]
- [ליצירה] " אודליה הסמיקה, ומתוך שמחה מרובה השיבה: "אני יודעת, אומרים לי את זה הרבה. ואתה מה עוד אני יודעת?" " המשפט לא ברור: "ואתה מה עוד אני יודעת" כמו כן, מענין לאיזה ר"מ אתה רומז... [ליצירה]
- [ליצירה] ככל שהזמן עובר, כך יותר קשה להבין אותך... וחבל [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד, רק תסגור מרכאות [ליצירה]
- [ליצירה] א. סכסכן אתה , אה דב? ב. אתה יודע איך זה בבוהמה (ששלי כנראה מדמיינת עצמה כמשתייכת אליה) - שלישיה זה דבר מקובל ג. מי אמר שבן ושלי אינם אותו האדם? ד. עזוב אותך מכל הכבלים שקבלת עצמך בהם, אתה וכל הדוסים. ה. גם פוגעים בערבים כאילו כאילו כזה כזה כזה וענינים וכל מיני [ליצירה]
תגובות