מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי
עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן
את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי
את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן
ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי
נשליני אף משובל-שמלתך
אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי
אמותה! די במלתך
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . יפעה. שכויעך. [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין על הפרשנות... אך אבהיר כוונתי: המפתח להבין את הבית השני הוא באמת בלהבין את הסיפא של הבית הראשון. האוהב בשיר לא מרגיש עצמו ראוי לעלמה - לא כבן זוג ולא כמשורר שישורר עליה ויקים לה זכרון לדורות כמו שדנטה הקים לביאטריצ'ה או פטררקה ללאורה (עטי לא יעמיד וכו') . מאידך הוא רוצה בה. ומצד שלישי הוא אוהב אותה ורוצה בטובתה, והרי ידוע לו שהוא אינו ראוי לה. מצד רביעי, הוא יודע שגם העלמא איננה רואה בו מחזר ראוי. כל זה יוצר מעגל סגור שממנו אין להחלץ. לכן כל השיר כולו צריך להיות מובן כציני ומריר. "את כחול וכו'" : כלומר, מכיוון שאיני ראוי לך ורוצה בטובתך ומאידך את אינך רואה בי כראוי לך, הרי שאין לך אלא להפנות אלי עורף ולא להביט בי יותר. (ובסוגריים: אני רוצה בך! הסתכלי עלי!) אגב, "הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" זה פשוט טוהר חיוכה... כל השאר ממשיך כנ"ל: שלא תתני לי אפילו אפשרות לראות את קצה שמלתך ואז אין לי אלא למות כי אין משמעות לחיי בלעדייך - אם רק תרצי בכך. כתבתי את זה לפני הרבה שנים כך שאל תדאגו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תתפלאי, אך ע"י קריאה ביצירות מופת ספרותיות אפשר גם כן להיטהר ולתקן את המדות ( יצירה שהשפיעה עלי מאד היא "יריד ההבלים" של וויליאם תאקרי) במיחד הספרות של המאה הי"ט [ליצירה]
- [ליצירה] את הרשיון נתן לי הקב"ה כשבראני אדם חושב הגעתי לזה במהלך חיי הסוערים (באמת סוערים) והמקום שאני לומד בו כלל לא משנה כי גם שם אני נחשב כופר בעיקר (עיקר להם) אז חבל לערב את הישיבה. לידע כללי: כבר בימי שפינוזה היו רבנים גדולים שהלכו בעקבות דרכו הפילוסופית, ובראשם החכם דוד ניטו (בעמח"ס מטה דן המכונה "הכוזרי השני") שלו נזקפת הזכות על הגימטריה המפורסמת: אלו-הים=הטבע עמדותיו אמנם עוררו פולמוס, אך ר' יעקב עמדין (בנו של החכם צבי) הגן עליו ונתן לו הסכמה. את שפינוזה עצמו החרימו אך ורק כי הוא סירב לבוא לביהכ"נ ופרש מדת ישראל (הציעו לו פשרה שלפיה ימשיך ללכת לביהכ"נ ולא יחרימוהו)- פרנסי הקהילה , ספק אם יכלו להבין את מה שכתב בלטינית והולנדית ועל המשכילים הוא נמנה... משה מנדלסון כתב ששום דבר בפילוסופיה שלו לא היה צריך למונעו מלהמשיך להיות יהודי אורתודוקסי ( שימוש ראשוני במונח זה לגבי יהודי שומר תורה ומצוות בהסטוריה!) ואין ב"שפינוזאיות המזוככת" שום דבר שסותר את היהדות. בעתיד בבקשה תענו על טענותי! אשמח לשמוע את דעתכם (תתיחסו בבקשה לראיות שהבאתי- עד כמה שראיות כבילות במדעי הרוח...) [ליצירה]
- [ליצירה] זו הרגשה שמאפיינת הרבה אנשים בזמנים אלו... [ליצירה]
- [ליצירה] sorry for my ignorence, but I simply did not get it [ליצירה]
- [ליצירה] ב"אווירה" לא התכוונתי לאווירה דתית דווקא אלא בכלל: אני, בתור אדם שמאז גיל 6 לא חייתי שנתיים רצופות באותו מקום, נקל לי להרגיש את יד ה' בחיי (כמו שכתבתי בחתימת השיר "הגירוש מגן העדן"). [ליצירה]
- [ליצירה] אז למה עזבת את גן העדן הנ"ל ובאת לפה? (אני אגב שואל בתור אחד שבעצמו בא משם) [ליצירה]
- [ליצירה] ובגלל ההדחקה של אלוקים (נעילתו בארון) ובגלל שההורים מפחדים שילמד תנ"ך ובגלל זכרון השואה ועוד הרבה דברים - אי אפשר שלא לראות שזה מבוסס על הקלריקל [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה הציניות הזאת? שיר נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] דוד יקר! א. תשנה את הסווג ל"מאמר" ב.מאמר מצויין (למרות שבתור שפינוזאי איני מסכים) [ליצירה]
- [ליצירה] הם הדפוקים גם אני תמיד תמהתי איך אנשים שלא מתענינים בכלום מסוגלים שעות לנהל שיחות על כלום ואני לא מסוגל לקשור יותר משיחת נימוס... [ליצירה]
תגובות