אביב.פריחת ההדרים
אותך היא מזכירה לי
אמנם קורא רעיון זה
יחשוב אותו באנאלי
אך מקדמת דנא, אוהב
גם אם אמר דבר צפוי
גם אם שאל דימוי מפה
גם אם משם לקח ביטוי
על אף כל זאת, אהבתו
הייתה אישית - ייחודית לו
את מה שהצורה חסרה
השלימה המהות
הן אף אם גומגמה שפתו
ולא צלח בעמלו
לבד כוונתו מסרה
עיניו יצרו - המשמעות
ודאי פריחת ההדרים
אותך היא מזכירה לי
כמו קימורם של ההרים
כשטוב לי וכשרע לי
וכשיצאתי למסע
מזמן, מזמן, בטירונות
פק"ל על שכם מעמסה
היישר מ´טבח מתורנות
קראתי שמך: "למענך..."
אמרתי אל ליבי
הבטתי על הלבנה
ועל הישימון סביבי
אך אין אומר ואין דברים
ולא נשמע קול שוועתי
ולא שאו לי ממרום
ולא ירד מלאך צחור
אך אם כל זאת את ההרים
צלחתי - באהבתי
ואם גם הגורל ערום
וגם אם היקום עכור
שש אנוכי על העבר
על שאהבתי, אף סבלתי
הרי אם לא היה זאת כך
הן לא היה גם מה לזכור
לא נקראו חיים חיי
אותם בעבותות כבלתי
ואף פריחת ההדרים
הייתה אז חסרה מובן
הן הלבלוב היה נאה
גם אם אני בסוף נבלתי
גם אם נפצעתי משושן
ברך ה´ חילו לדקור!
תגובות