כשאלוקים שרוי בהוד היה
על ארץ, חיו נצח-לא כרסם עת
אך עתה, כשהכר הטוב אינו קיים-בדיה
עלה לו לפסגה כי חותמו אמת
השקט, ראש אותות אהבתי
בדומיה לעד על לב יהי מונח
סלף הדין אך גם הסכת שועתי
סופם. צפנת זה פענח!
[ליצירה]
זו ההתלבטות הפוסתמודרנית הקלאסית - ואסביר את דברי : אמנם נכון שאפשר להסתכל על האמונות שגדלת עליהם גם בצורה אחרת אך , סוף סוף, עדיין יש לך את האמונות שלך, אך מה אם הם מובילים לאבדון ודווקא האמונות של השכן ירוקות יותר, ומה אם לא וכו' וכו'