כשאלוקים שרוי בהוד היה
על ארץ, חיו נצח-לא כרסם עת
אך עתה, כשהכר הטוב אינו קיים-בדיה
עלה לו לפסגה כי חותמו אמת
השקט, ראש אותות אהבתי
בדומיה לעד על לב יהי מונח
סלף הדין אך גם הסכת שועתי
סופם. צפנת זה פענח!
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עדיף היה שיפרסמו לפי סדר הפרסום מאשר לפי סדר ההגשה [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי האוהב [ליצירה]
- [ליצירה] אה! וגם: "מבין קלעים נישאים" -"מקלעים" או "בין קלעים" על כך נאמר :"את אשר יאהב וגו' " שלך, רד"ף [ליצירה]
- [ליצירה] משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!! [ליצירה]
- [ליצירה] הריני להפנותכם ל"בשבח הפנטאיזם ..." שפורסם היום באתר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את העובדה שאתה מקפיד על חריזה מדוקדקת ויש בשיריך מצלולים יפים עד מאד. מה שכן, הייתי ממליץ להקפיד יותר על משקל (סורי, זו דעתי...) שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא על העברית של שמואל אל למבקר להתנפל כה חיש... עברית הוא דווקא יודע טוב מאד. הוא אמנם משתמש בשורשים עבריים בצורה, איך נגיד, יצירתית משהו אך זה מהווה חלק מהרשיון הספרותי הניתן לכל משורר. ראה למשל את שירי הקילירי ודומיו. בכלל, לשון שירית מאז ומתמיד לא דמתה ללשון הפרוזה. כך זה גם בתנ"ך (איפה בפרוזה תנ"כית תמצא מילה כמו "למו" או "חיתו- ארץ"?) אני כמובן מדבר מהרהורי ליבי - פרו דומו - גם אני נוטה לעוות מילים שתתאמנה למצלול, למשקל ולחריזה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים עם הרעיון , בזמנו כתבתי שיר דומה בשם " הגירוש מגן העדן". במיוחד אהבתי את התובנה שכח הבריאה שבאדם הוא זה שמאפשר לו להרוג. ----------------- חוץ מזה , הערה קטנונית: מבחינה מיתולוגית , הרי את יודעת שלא האלים לימדו את האדם להדליק אש אלא הוא גנב את האש מעימם [ליצירה]
