"להיות [בך מאוהב] או לא להיות...? " כמה פעמים ניסיתי לשכנע עצמי שאין לי שום רגש כלפיך... ואמנם, מה יכול להיות משותף בינינו? איזה רגש יכול לצמוח מחצאי מבט ושברירי משפטים שהחלפנו? פעמים אף הצלחתי במשימתי זו (או חשבתי שהצלחתי), אך אז הייתי רואה אותך שוב... כשאני מודע היטב לרגשותי, ונכנע לרגשי זה, הריני תר אחריו ואיננו! אייהו? אך אם אסיח דעתי ממנו אך לרגע- יהלום בי בחזקה כמקודם! ואולי זהו הסוד איך להפטר מהרגש המשעבד הזה! לא להתעלם ממנו, אלא, אדרבא, לחיות תחת צילו ולטפחו כילד שובב, שמחנכים אותו עד שיהיה שקט, עד שלא ירגישו בו.... אך הרי אינני רוצה בכך כלל. אני רוצה להרגישו בכל נימַי ואייהו? אולי הסוד אם כן להתעלם ממנו כליל, וזה יביאוֹ לידי התנקמות בי, ויהלום בי שוב... אך לכשאנסה במודע להשתמש בתכסיס זה - לא יצלח. ואולי עלי להכנע לגורלי - גורל האוהבים באמת, אשר אהבתם רגש ולא ריגוש ואשר היא להם כרקע לכל חייהם ואשר יבחינו בה רק כשפתאום תיעלם וזה יביא להתפרצות מחודשת וחוזר חלילה... ואולי...