ברכיך לבנות כפנינים
השמלה להם לצנינים
אחת לרעותה עונים קדוש
ברך אחת מבצבצת:
אחת מסתתרת ואחת יוצאת
ביניהם חצאית חוצצת קדוש
אשה אל אחותה ממללת
ראשונה מחייבת השניה שוללת
כאמור, מלחמה כוללת קדוש
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עמוק,יפייפה. כתיבה שגורמת לנשמה תחושות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד ומצחיק,לדעתי היית צריך לדייק בבחירת הכותרת צחית [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת לדעתי השם של השיר מדוייק ומכיל משמעות רבה [ליצירה]
- [ליצירה] יהונתן לא דיברתי על השם "ללא שם"(שלדעתי אכן מוצלח מהשם שרדף השיג בחר) אלא על השם שניתן לו לפני כן שהיה מסורבל מעט [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי :( כמה ברכיים יש לה? [ליצירה]
- [ליצירה] "ברך אחת מבצבצת אחת מסתתרת ואחת יוצאת" נוצרה אצלי הרגשה שבאמת ישנם שלוש כאלו.. .. [ליצירה]
- [ליצירה] 132 סתם... מה גרם לך לחשוב שיש יותר משתיים? [ליצירה]
- [ליצירה] צודק, צריך לשים נקודותיים השורה השניה היא הבהרה לראשונה [ליצירה]
- [ליצירה] לא בועז , לא התכוונתי לבטא שום דבר נשגב יותר ממה שכתבתי : א. אותה היצירה מופיעה ברשימת יצירותי בתור "יוצר חול : מחרוזת קדוש" - כלומר שיר חול הכתוב בצורת מחרוזת "קדוש" שבמערכת היוצר - מכאן המילה "קדוש " שחוזרת על עצמה ב. הסיטואציה עצמה היא כדלהלן: בעודי בצבא, בדרכי לבסיס, ישבה לשמאלי בחורה מאנ"ש (דת"ל) שחצאיתה נטתה לתפס מעל לברכיה . היא ניסתה בכוח למושכה למטה ויצאה הסיטואציה המתוארת בשיר [ליצירה]
- [ליצירה] אין מנוס מהתחושה שהמשורר רצה לבטא משהו עמוק ונשגב. רק חבל שלקח תמונה ריקה ומטופשת והלביש אותה בשגב קדוש ובעמקות רוחנית כמעט אכסטזציונאלית שאין בה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אם הייתי יודע מה הולך פה, הייתי מיליאונר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את העובדה שאתה מקפיד על חריזה מדוקדקת ויש בשיריך מצלולים יפים עד מאד. מה שכן, הייתי ממליץ להקפיד יותר על משקל (סורי, זו דעתי...) שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה ותודה על ההמלצה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת על הגירוש... אתה מהמגורשים? [ליצירה]
- [ליצירה] "מחשופי השדות" - אני לא בטוח שאתה מודע לכך אך יש בביטוי הזה משחק מילים הגובל בדו משמעות (רמז: תחליף לשון רבים מזכר לנקבה) [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה בסרט ( רק שם יש "אחוזות") [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, יש לי קצת זמן כך שבקצרה: כמו שאמרתי לגבי הבחירה החפשית (בתגובתי על "זיבולים בשכל" של אותו הכותב) אין משמעות לטענה שמשהו קיים אא"כ הטוען זאת יכול להסביר את המושג (ועיין שם). לכן התפיסה של הרמב"ם המרחיקה את ה' מתפיסתינו על כרחה שתוביל לתפיסה הלייבוביץיאנית והקשרית שלמעשה מבטלת את קיומו. א"כ צריך לנקות בדרך הפוכה של השגת מציאותו ית' והיא שה' הוא כללות כל הנמצא. גם אז א"א להשיגו אלא רק את קיומו. (והרחבתי במונולוג שלי "ידיעה ואהבה") נ.ב. החילוק של הרב הנזיר (בפירוש הרב זצ"ל, חילוק שהרב עצמו לא עשה ושעורר הדים בשנים הקודמות וד"ל) בין פנטאיזם לפנאנטאיזם הוא ג"כ חסר משמעות: אי אפשר לטעון שום דבר על ה"מעבר" (האנטו) אלא רק על כללות המושג (ה"פאן") וגם אז בתור אבסטרקציה וד"ל [ליצירה]
- [ליצירה] לרציונליסט! תודה על תגובתך! אם באי דיוקים בלשון עסקינן, אני מסכים אתך. וכבר הרמב"ם אמר שהתורה רק באה לקרב את האמת לשכלנו. כלל לא חובה שכל אחד יהיה תאולוג ממולח. אם באמת עסקינן. אע"פ שהיו ניסים (הגדרות למושג הוא נושא לדיון אחר - אבל אני לשיטתי כמובן רואה הכל כחלק משרשרת הסבות והתוצאות. במובן הזה, מצד אחד הכל נס - חלק מהתכנית האלוקית. והכל טבע. אפשר גם להגיד שנס זוהי תופעה שאין אנו מבינים או אין אנו יכולים להסביר - אך גם לפי זה הרי אין אנו יכולים להסביר מהות של שום דבר... אני מעדיף להגדיר נס כמאורע שבו התכנית האלוקית גלויה ביותר לנו - כל אחד וניסו הוא. בדומה למושג "שכינה" ברמב"ם וראה מה שכתב על הניסים שנבראו "בין השמשות") והיה מתן תורה (בין כהתרוממות שכלית או אינטואיטיבית קולקטיבית או אף כמאורע פיזי) לפי אמונתי, אך חוץ מכך שזה קרה בתוך(!) העולם (-הטבע) אי אפשר לטעון מאום על קיום של שום דבר מחוץ לטבע (שהוא משפט חסר משמעות כפי שציינתי - והוא כמו לטעון שיש משהו מחוץ למציאות) אפשר רק להגיד שיש רובדי מציאות שעוד לא גילינו (ושיכול להיות שאף פעם לא נגלה - לא בגלל מחסום מהותי בינינו, אלא מאזלת ידינו) ולזאת יסכים כל אדם (אפי' אתאיסט גמור ) שהרי לא כל דבר יכול המדע להסביר (וגם לא כל דבר אי פעם יוכל). שוב תודה על התגובות! שבוע טוב! בכבוד, שלכם, רדף [ליצירה]
- [ליצירה] "אם עולמי איננו מקומי, הרי אני הוא מקומו של עולמי" תתעודדי [ליצירה]
תגובות