מדוע זה שירים אכתוב
במצע ליל בחדר קט
מואר באור עמום. אף המתמיד
הדיר רגליו מבית מדרש \
בעת שבה יישנו כולם
והישוב רגע-שקַט
אולי גם אני לי
אדום ואחרש
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נראה שהיא דווקא מתייחסת ל"כיבוש" הנדון כאן כאל משהו חיובי [ליצירה]
- [ליצירה] כמה טוב שהצטרפו משוררים קלאסיים (במובן הרחב של המלה) לשורותינו: יהונתן דוד, "זר זהב", ואכשיו אלון מלצר לחיי החייאת האסקולה האקדמיסטית! [ליצירה]
- [ליצירה] בענין הקללה האחרונה - אין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו...... בענין "כזה כאילו" ו"כל מיני" - כן, זה באמת מוכיח ששלי אינה זהה עם שמואל - לשמואל יש עברית הרבה יותר רהוטה, אין ספק. בענין שמואל עצמו אני מקווה שהוא אמנם יצא ממערתי ו"יתן לנו מנה" [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] מתנצל על אי דיוק בלשון. "רבדים של המציאות שאיננו יודעים" הוא גם, כמובן , אבסטרקציה לתופעות טבע שאין אנו יכולים להסביר. העולם שלפי הגדרתו הוא כל מה שמושג על ידינו, הוא לפי"ז גם פרי(!) השגתנו. אלא שפה נכנסת הפילוסופיה הקיומית שלי: כשאדם תופס דברים בחוש, זוהי, לדעתי, ידעה בלתי אמצעית ! ("ידיעת האדם את עצמו" בפאראפראזה מהרמב"ם - "ידיעת האל את עצמו") וגם אפשר לקרוא לה ידיעה מהותית (ואני יודע שאני חולק על קאנט - אלא שההגדרה שלי למהות, שונה) ואילו כשתופסם בשכל ( שרק מסביר את היחס הלוגי ביניהם - ואני רואה בסבה-תוצאה יחס לוגי משום שהזמן הוא אמצעי אנושי להסדרת מאורעות - לפי שפינוזה) השכל הוא "מסך" המפריד בינינו לבין עצמנו (לבין אלוקים) משום שכל מהותו יצירת מושגים שאינם קיימים בחוש . וזהו שורש המרי והע"ז. (המרי בחוקי הטבע + ההלבשה של מושגים "נצחיים" על דברים חולפים) אלא שאין אנו יכולים להפטר ממנו מתוקף היותנו אנשים (ולדעתי במובן הזה האדם הוא נזר הבריאה - שמייצג את הרוע בעולם - שהעולם בא לתקן) וכל מה שאנו יכולים לעשות הוא לזקק עד אינסוף את מושגינו (עד אינסוף משום שהזיקוק נעשה ע"י פירוק כל צמד של הנחה - מסקנה לאינספור צמדים כאלו : תיזה אנטיתיזה סיננתיזה) וע"י כך להתקרב לאידיאל הטיבעיות ההתנהגותית (ולדעתי חוקי התורה הלא-פולחניים הם הם חוקי הטבע או לפחות נועדו למזער את הזקי הציביליזציה) וראה שירי "הגירוש מגן העדן" והחלק השלישי במאמר שלפניך. שלך, רדף [ליצירה]
- [ליצירה] דוד יקר! א. תשנה את הסווג ל"מאמר" ב.מאמר מצויין (למרות שבתור שפינוזאי איני מסכים) [ליצירה]
- [ליצירה] הסברתי שהאמירה:" קיים משהו שאינך יכול לתפוס" היא חסרת משמעות (הדוגמא אם ידידי בובו) [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה וקולע לרגשותי אני. מענין, אם לחשוב על מושא אהבתך בחשכת הליל בעודך מוטל על יצועך, האם זה ייצוׁר טלפאטיה? האם יכול להיות שגם היא תחשוב עלי? ניסיתי את דרך הכשוף הזאת, אך את התשובה איני יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה , זה מצחיק שלפני רגע שלחתי דעה "במשפט אחד " על הנושא. כיוון שאני רואה שהעלית אותו, אעדיף לדון עליו בעקבותיך... כתבתי כך: יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד, משביתה את כוחות היצירה שלו. הצגת התלבטות פוסטמודרנית קלסית אך השאלה הגדולה היא: האם אדם יכול לוותר על החשיבה מהרגע שניתנה לו? או, משאכל מעץ הדעת אינו יכול להסיר קללה זו מעליו? אולי כל התעלמות מפונקציית החשיבה הינה צביעות שהרי אין אדם יכול באמת לחיות חיים אינסטינקטיביים ובכל מעשה שלו יהיה תמיד מעורב שמץ שהוא תוצאה מחשיבה (בלתי מושלמת מכיוון שמתעלמת מעצמה) מאידך, בכול חשיבה מעורב שמץ (גם הוא בלתי מושלם מאותה סבה) של אינסטינקט ("פניה" ) ואולי............... בכול אופן, אני אשמח שיגיבו עוד [ליצירה]
- [ליצירה] קרוע :) [ליצירה]
תגובות