מדוע זה שירים אכתוב
במצע ליל בחדר קט
מואר באור עמום. אף המתמיד
הדיר רגליו מבית מדרש \
בעת שבה יישנו כולם
והישוב רגע-שקַט
אולי גם אני לי
אדום ואחרש
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי בהחלט הייתי מציע גם את הבית השני לחתום בחרוז "לה" [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר את ההרגשה [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, חלאס לזבל את מדור התגובות עם ההתפלמסות שלנו [ליצירה]
- [ליצירה] חריזה בסגנון ימי בייניימי - אני מציע לסדר את השורות לפי החריזה (חרוז תחת חרוז) [ליצירה]
- [ליצירה] המצות של פעם היו לאפות (כמו המצות של התימנים ) נראה שהמצות שלנו הם באות מצד "סבלת הדורות" ולא מצד שלא הספיק בצקם להחמיץ [ליצירה]
- [ליצירה] הידד [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כמו האנטיתיזה של "לחיות אתך" יכול להיות שכך בדיוק הרגיש הבעל באותו שיר... ולמה חייכה ליגונו? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי איך תיארת את קטע שבו הוא אומר - "דמוקרהההה-טיה" דמוקרטיה דמונית [ליצירה]
- [ליצירה] לבועז: (בקשר להערתך הראשונה) : "נשום" זהו שם תואר שמאפיין את השקט ( שי"ן שרוקה) - שקט עם רחשים ברקע [ליצירה]
תגובות