[ליצירה]
לא מתיימרת להיות פילוספית או פסיכולוגית, אבל מתוך החיים שלי אני יכולה לומר לך שהמקום הזה נמצא בכל אחד מאיתנו. גם לך יש המקום הזה בלב בו ישנה אהבה, תקווה, שלווה ושלום.
עזבי את העולם החיצוני, הביטי בעצמך, כיצד את מסתכלת על העולם...באילו עיניים את בעצמך מביטה בו? אם תסתכלי היטב, את תביני שאת מצליחה לראות כל כך הרבה שחור בעיניים משום שעינייך הן שחורות. העולם לצערנו, וכך גם מראה ההיסטוריה, לעולם לא יתקן. כך שהאפשרות היחידה שלך היא בעצם לנקות את העניים שלך ולמצוא בכל הרע גם את הטוב, שלצערי הוא כל כך מועט. אה, בעצם יש לך עוד אופציה: להישאר מתוסכלת ולבכות מדוע הכל קורה דווקא כך.
תקשיבי, אני אומרת לך בנימה הכי חברותית, שלא תחשבי לרגע שאני צינית. אני בעצמי רק לפני מספר שבועות יצאתי ממשבר קשה מאוד.
ועוד דבר, בחום רב אני ממליצה לך לקרוא את "האלכימאי" של פאולו קואלו, אם טרם קראת. ואם קראת, כנראה את צריכה לחזור אליו שוב פעם.
בהצלחה!
ותזכרי, אם תחייכי לעולם, הוא יחייך אלייך בחזרה! :)
לילה טוב!
[ליצירה]
קל עליון?
לטעמי לא שייך לכתוב כך, במובן מסוים זה אפילו קצת חילול. הראשונים כתבו שמות בשיריהם, בודאי כשמדובר במימד וירטואלי. פתרון קל יותר הוא להשתמש במקף או בגרש.
[ליצירה]