עלמה הלַמַתני
על מה בלמתני?
שלמה לו שמעתני
אשפוך נא שיחי
תמה! לא רימתני
העל הרימתני
מיירוא פרמתני
ממער הגיחי
יופיך הדהימני
דמותך הדמני
הדום לא דימני
אדמת אדמוני
הלא יהללו
עוללים לא מוללו
עם כל זאת הללו
אעש גם אני
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה בהחלט - אתה במקרה לא זהה אם קנטאור? (זה הסגנונן שלו) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים עד כמה לא שמו לב! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד בהחלט שמח לראות שהאתר בענינים(תרתי משמע) [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שזו פאראפראזה על you were always on my mind של אלוויס [ליצירה]
- [ליצירה] ארוטי משהו [ליצירה]
- [ליצירה] אהדתי [ליצירה]
- [ליצירה] שלושת הערותי האחרונות : 'יגעים, נלאים' -יגעים ונלאים "ינוד דן למשבתי" - משבתי "יושיטי ראש השורה" - ראש שורה "ויצמיאי געגועים" - יצמיאי לא היו מחוסר הבנה אלא הצעות לשמירת המשקל [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב! כמו שאמרתי, שיר לא חייב להיות מחורז. עד לכיבוש הערבי של א"י בעברית כלל לא הייתה קיימת חריזה. אך אם כבר חורזים, לטעמי ראוי שהחרוזים לא יהיו באנאליים כמו "שמים-מים" וגם לא "חרוזים עוברים" כמו "דרך-מלך". כמובן שלא מדובר פה בכללי אתיקה או מטאפיזיקה ולא איזשהו "טוב" אבסולוטי. פשוט האפקט שחרוז עובר יוצר הוא סוג של "טעם רע" בפי הקורא. כך לפחות לטעמי. הסיבה לזאת היא פשוטה: ביצירת אומנות (והשירה בכלל האומנות) ישנו מתח דיאלקטי בין צורה לתוכן והאפקט האמוציונאלי על הנהנה מיצירת אומנות נגרם ע"י יכולת האומן לשמר על הצורה למרות התוכן ועל התוכן למרות הצורה. כך שחרוז שהוא "עובר" יוצר רושם שהיוצר לא הקדיש מספיק מאמץ לחרוז כמו שצריך... [ליצירה]
- [ליצירה] ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שניה - הבנתי שראית את עַבַרך עף לנגד עיניך אך אז איני מבין את מי ראית גידמים וצולעים? [ליצירה]
תגובות