עלמה הלַמַתני
על מה בלמתני?
שלמה לו שמעתני
אשפוך נא שיחי
תמה! לא רימתני
העל הרימתני
מיירוא פרמתני
ממער הגיחי
יופיך הדהימני
דמותך הדמני
הדום לא דימני
אדמת אדמוני
הלא יהללו
עוללים לא מוללו
עם כל זאת הללו
אעש גם אני
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מיציתם!!!!! "כיפה" זה לא פה. תעברו לפחות לצ'אט [ליצירה]
- [ליצירה] האם יכול להיות שישראל וקרן הם אותו אדם ? סתם השערה באוויר- בבקשה לא להיעלב אם זה לא נכון! [ליצירה]
- [ליצירה] אם ספורי חסידים עוזרים לך, אדרבא ואדרבא! [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה במקרה או בכוונה שראשי הפסוקים של הבית הראשון יוצרים את המילה "מבאס" וראשי הפרשיות של כל הפיוט את המילה "מביש"? [ליצירה]
- [ליצירה] א. סכסכן אתה , אה דב? ב. אתה יודע איך זה בבוהמה (ששלי כנראה מדמיינת עצמה כמשתייכת אליה) - שלישיה זה דבר מקובל ג. מי אמר שבן ושלי אינם אותו האדם? ד. עזוב אותך מכל הכבלים שקבלת עצמך בהם, אתה וכל הדוסים. ה. גם פוגעים בערבים כאילו כאילו כזה כזה כזה וענינים וכל מיני [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הקישור! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בועז , לא התכוונתי לבטא שום דבר נשגב יותר ממה שכתבתי : א. אותה היצירה מופיעה ברשימת יצירותי בתור "יוצר חול : מחרוזת קדוש" - כלומר שיר חול הכתוב בצורת מחרוזת "קדוש" שבמערכת היוצר - מכאן המילה "קדוש " שחוזרת על עצמה ב. הסיטואציה עצמה היא כדלהלן: בעודי בצבא, בדרכי לבסיס, ישבה לשמאלי בחורה מאנ"ש (דת"ל) שחצאיתה נטתה לתפס מעל לברכיה . היא ניסתה בכוח למושכה למטה ויצאה הסיטואציה המתוארת בשיר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה! מה זה אעלק? [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, מדוע אתה לא כותב "הרב צביודה" אלא "הרב צביהודה"? [ליצירה]
- [ליצירה] מתנצל על אי דיוק בלשון. "רבדים של המציאות שאיננו יודעים" הוא גם, כמובן , אבסטרקציה לתופעות טבע שאין אנו יכולים להסביר. העולם שלפי הגדרתו הוא כל מה שמושג על ידינו, הוא לפי"ז גם פרי(!) השגתנו. אלא שפה נכנסת הפילוסופיה הקיומית שלי: כשאדם תופס דברים בחוש, זוהי, לדעתי, ידעה בלתי אמצעית ! ("ידיעת האדם את עצמו" בפאראפראזה מהרמב"ם - "ידיעת האל את עצמו") וגם אפשר לקרוא לה ידיעה מהותית (ואני יודע שאני חולק על קאנט - אלא שההגדרה שלי למהות, שונה) ואילו כשתופסם בשכל ( שרק מסביר את היחס הלוגי ביניהם - ואני רואה בסבה-תוצאה יחס לוגי משום שהזמן הוא אמצעי אנושי להסדרת מאורעות - לפי שפינוזה) השכל הוא "מסך" המפריד בינינו לבין עצמנו (לבין אלוקים) משום שכל מהותו יצירת מושגים שאינם קיימים בחוש . וזהו שורש המרי והע"ז. (המרי בחוקי הטבע + ההלבשה של מושגים "נצחיים" על דברים חולפים) אלא שאין אנו יכולים להפטר ממנו מתוקף היותנו אנשים (ולדעתי במובן הזה האדם הוא נזר הבריאה - שמייצג את הרוע בעולם - שהעולם בא לתקן) וכל מה שאנו יכולים לעשות הוא לזקק עד אינסוף את מושגינו (עד אינסוף משום שהזיקוק נעשה ע"י פירוק כל צמד של הנחה - מסקנה לאינספור צמדים כאלו : תיזה אנטיתיזה סיננתיזה) וע"י כך להתקרב לאידיאל הטיבעיות ההתנהגותית (ולדעתי חוקי התורה הלא-פולחניים הם הם חוקי הטבע או לפחות נועדו למזער את הזקי הציביליזציה) וראה שירי "הגירוש מגן העדן" והחלק השלישי במאמר שלפניך. שלך, רדף [ליצירה]
תגובות