נפשי, השקי שדות מדמעותייך ועליהם עצבך המטירי אשתה אף אנכי מגמיעותיך הו קונני! בשביליהם בבכי מרֵרי על חיטותיה - יבשים שבוליהם על נא הותירי פיסעי נא בדרכים הו קונני! התפללי והתעורֵרי: "בעבורך אתייסר ביסורי תופת בואי גאליני! כי תטופנה שפתיך נופת חסדך גליני!"