יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
- מגירתי הענוגה
- אם אמות
- Possente spirto, e formidabil nume/רוח עצום ואל איום נורא [אלסאנדרו סטריג´יו]
- חלום ליל חורף
- מעל לבב נגול הצור
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן ביקורת קשה! מזכיר את הנושא שעלה לאחרונה לדיון: יש המון רווקים ורווקות בצבור שלנו. האם לא הגזמנו אם ההפרדה? [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, מדוע אתה לא כותב "הרב צביודה" אלא "הרב צביהודה"? [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי שמח אילו היית חוזרת לעסוק בתנ"ך ובמיתולוגיה היוונית - זה הרבה יותר מעודד מהשואה "אל תביטו לאחור, הניחו להולכים" למרות שאני לא מסכים עם המשפט הזה בד"כ והשואה היא נושא חשוב שראוי לעסוק בו, אעפ"כ, איני יודע עד כמה כדי "לשקוע" בעיסוק זה. אני מבין שזהו כנראה הנושא שמעסיק אותך יותר מכל בשנה וחצי האחרונות, אך איני יודע עד כמה זה בריא לאדם צעיר לחיות את השואה כל הזמן. אתוודה שלטעמי את חוזרת על עצמך יותר מידי בשירי השואה הללו. זה כמובן לא מפתיע - השואה לא עודכנה בשנה האחרונה ואין מנוס אלא לחזור על הסיפור שוב ושוב... ועם כל זאת - חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם אני מסכים לגמרי עם ירושלמי - ולא , לא בגלל שיש לי תוכניות להתחתן עם יותר מאשה אחת , אלא משום שלא המדינה היא זאת שצריכה לקבוע אם קשר עם אשה אחת הוא יותר "עמוק" כדברי לובוצקי וגם ( וכאן שמואל לא יסכים איתי ) לא היא זאת שצריכה להגן על אזרחיה מפני חיברותים ותירבותים ( סוציאליזציות וקולטוריזציות ) למיניהן ומפני "ניצול" הנגרם עקב כך: מבחינתי , רצונו של אדם כבודו, ואם אשה מסכימה להתחתן עם גבר הנשוי בו זמנית לאשה אחרת - זוהי זכותה וגם זכותו ומי היא המדינה שתתערב "מתחיל לכתוב" - הסתכל שוב - הוא כן הזכיר פוליאנדריה... יתר על כן, אני סובר שמבחינת הדין האזרחי, כלל לא צריכה להיות נפקא מינא למוסד הנישואים, שהרי מה נפשך: אם בהסכם ממוני מדובר - הסכם ממוני אפשר לכרות גם עם 10 גברים ו70 נשים מבלי להתחתן אתם, הא ראיה - חברות ענק . אם בקשר רגשי מדובר - מה שייכת לזה המדינה? אם באקט דתי מדובר ( קידושין) - שוב: מה שייכת לזה מדינת החול ( או : דיני המלכות , וראו בדרשות הר"ן)? אם מדובר בחזקה על ילדים - מה ההבדל בין זוג שנרשם כנשוי לבין סתם זוג שחי ביחד? אם בירושה מדובר - אני יכול גם להוריש את רכושי לכלב שלי ואילו בקשר לירושה אוטומטית, אני כלל לא בטוח שיש סיבה להוריש אוטומטית את רכוש הבעל לאשה או ההיפך - במיוחד שהיום נשים עובדות לפרנסתן ואינן תלוייות בבעל כבעבר... [ליצירה]
- [ליצירה] "חוסר הקבלה וההכלה" - הוחמאתי דווקא בתור אחד שבישיבה אומרים עליו שהוא מקבל ומכיל יותר מידי.... כשאמרתי "מתי כבר תרדו מזה " לא אמרתי שזה רע או שאין לך זכות לכתוב מה שאת "לעזעזאל רוצה" , הבאתי את דעתי האישית הסובייקטיבית לחלוטין המסתייגת מייחוס מין כלשהו לקב"ה ולמה הגבת בכזאת עצבנות ? ( יש קטע כזה אצל פמיניסטיות לראות בכל ביקורת של גבר נסיון לאונס) לטרנד הזה קוראים "נאו -פאגאניזם" גם אם אינך מודעת לכך ( בד"כ שמות לתופעות ניתנים ע"י אנשים הנמצאים מחוץ לתופעות אלה, כמוני), זה הולך טוב עם תופים, שאנטי , "צופן דווינצ'י" ו"מי מפחד מלילית?" ( אגב, רבינו מרק גפני, הבעמ"ח, ברח מארץ לאחרונה והסיבות ידועות) ולגבי מה שגילית שאלוקים הוא נשמתך ולא מה שלימדו אותך: 1 )אתמהה מה לימדו אותך ... 2) עצמי בתור פנתאיסט , אתמהה איך מכך שהוא כולל את הכל משמע שהוא אשה או גבר ( על פי אותו הגיון משמע שהוא גם לכלוך ושפכים כי הרי הוא כולל גם אותם בחובו) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה מענין עד כמה אתה מזדהה עם זה עכשיו אני חייב לציין שהתרשמתי מהכנות אך גם מנאיויות מה שהקטע מתאפיין בו למה אתה חושב שעל מנת למצוא את עצמך אתה חייב ללכת לאן שהוא? ולמה אתה חושב ש"אתה" יכול להתקיים בלא "לא אתה"? אני ממליץ לך לקרוא את ראלף וולדו אמרסון ( אולי קראת אותו) - לדעתי אתה תאהב אותו הוא דיי בראש שלך [ליצירה]
- [ליצירה] נכון [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך! א. לא היתה תחת ידי מקלדת עברית , הילכך זה היה באנגלית ב. התייחסתי לקטע הבא ביצירתך: גם אחרי שאתה מת אתה נשאר בחיים כי אתה תמיד אלוהים ואתה לא מפחד למות והערתי דרך אגב שניטשה אמר שאלוהים גם הוא מת זו הייתה סתם הערת אגב שכזאת [ליצירה]
- [ליצירה] ל"משוררת" בהחלט יש חוש הומור... לא הבנתי עם רצית להגיד שהערבים הם מלאכים ( לא נראה לי שזה מה שרצית לומר ) [ליצירה]
- [ליצירה] והשלטון הקומוניסטי לא הרג אף אחד? [ליצירה]
תגובות