דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא...
דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון !
מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף.
אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים
אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב
או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו.
תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר.
אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד
אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו.
אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי...
כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות)
לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה.
[ליצירה]
בס"ד
דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא...
[ליצירה]
דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון !
מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף.
אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים
אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב
או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו.
תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר.
אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד
אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו.
אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי...
כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות)
[ליצירה]
לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה.
[ליצירה]
לבועז - אם אני מבין נכון, הפסולת סודקת את הרחובות כמו שהיובש סודק את העור : דמיין לך שיש לך עור יבש שנסדק ובא במגע עם פסולת - יוצר תחושה של עעעעעע.
באופן כללי , התיאור של ירושלים בשלושת הקטעים הוא של משהו לא טרי, מתפורר
(כמו הטיח המתפורר המוזכר. איפה מצאת טיח מתפורר בירושלים? צריך לחפש בנרות כדי למצוא דבר כזה, הכל הרי מצופה אבן ירושלמית... מה שאין כן אצלי בת"א)
חתולי אשפה, פתח ביוב, נרגילות, סיגריות וכו'
אני די מופתע שזהו הרושם שיש לך מירושלים - הרושם שלי הוא הפכי: ירושלים זוהי העיר היחידה בישראל שאני יכול לסבול
ואולי זהו מצב רוח עגום הצובע את ירושלים בשחור...
[ליצירה]
"סילוק" נקרא כך לא בגלל שבו מסתיימת הקדושתא (כלומר לא בגלל שהקדושתא "מסתלקת" לה ) אלא בגלל המשמעות הנלוית למלה "סילוק" והיא: התעלות, התרוממות . כביכול הפייטן מעביר חוויה של המראה לעבר השחקים ע"י כך שהשורות נעשות יותר קצרות והחרוזים יותר צפופים
[ליצירה]
זה על מסע לפולין ?
בכל אופן כך אני הבנתי זאת : הפיטוי להתענג על יופי שדותיה של ארצות-נכר מול החובה הלאומית-מוסרית-דתית לזכור את אשר ארצות- נכר אלו חוללו לנו.
אני לא בטוח שאת אלוקיו של סבא פוגשים דווקא שם
תגובות