כל אמירה היא שקר ואמת בו זמנית
ואין כוונתי לומר ששקר ואמת משמשים בה בערבוביה
אלא , כולה שקר אף כולה אמת
אמת כיצד
שכדי לקנות מקום בלב שומעיה כמו גם בלב אומרה
ז.א. כדי שתיהיה בעלת קבילות לוגית כלשהיא
עליה להתאים אם האינטואיציה הפנימית של שניהם
ומהווה היא ביטוי לאינטואיציה זו שלהם
ואין חלקה אמת אלא כולה אמת צרופה
שאם רק חלקה היה אמת
הרי שאפשר היה לפצלה לשתי אמרות
האחת אמיתית והאחת שקרית
ולאחת השקרית לא היה שום תקפות לוגית
שקר כיצד
שהרי אין טבעה של אמרה אלא להגביל
דהיינו, להוציא מידי החושבים אחרת
אך, כיוון שגם דעתם מהווה אמירה
הרי שהאמירה הראשונה הינה התעלמות מהאמת הגלומה באמירה השניה
תגובות