[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
יפית,
אולי כדאי לוותר על המצבורים, ולחזור לעיתים יותר קרובות? כי יש כאן דברים טובים, ויש כאן דברים טובים מאוד, (את בטח יודעת שכשצובעים צריך חומרים טובים), אבל הקצב, והעומס, והצפיפות,
וחבל.
[ליצירה]
היי שירי,
זה קטע עצוב, ורואים שהשקעת בו, אבל הוא לא ברור כלל. אם רצית לכתוב מכתב לחגי על המחשבות שלך, הרי שהצלחת, אבל כדי לפרסם משהו שכתבת ושיקרא יצירה, צריך יותר מהשקעה. בנתיים, כקוראת, אין לי שום נגיעה בקטע- לא תמיד צריך להבין כדי שקטע ייגע בך, צריך יותר מהשקעה.
רואים שהעמימות לא מכוונת, כי יש דברי הסבר למי שלא מכיר את הסיפור אבל העיקר חסר.
וחבל.
ערוגה.
[ליצירה]
אתה מצויין!
(עם שישה אפסים)
:)
לענ"ד זה היה מוצלח יותר בתור קטע, ולא כשיר, חיתוכי השורות לא רלוונטים, ההקבלה מספיק ברורה גם ככה.
(ואגב, התנשאויות גיאולוגיות זה דימוי יפה, אבל במציאות זה בדר"כ צל הרים)