[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
חמוד.
אגב, כשעבדתי בסוכות נחלים הגיע אלינו איש קבע לקנות הרחבה לסוכה וערך לנו שם תרשימים, חישובי עלות-תועלת, ובסוף הלך בלי לקנות כלום. מעניין מה הילדים שלו שרפו בל"ג בעומר.
בכל מקרה, קצת יותר רווח בין המשפטים, קשה לקרוא את העיסה האחידה הזאת וחבל.
אהבתי מאוד את הרעיון והמקורות בסוף.
אתה בדרך.
:)
[ליצירה]
לדעתי זה אחד הטובים שלך גליה. הדימוי, ודרך הטיפול שלך בו, מעניין מאוד.
אבל בגלל שאהבתי יש לי שתי הערות-
"בגלל שאני מין כזה פתית של קורנפלקס" לא משתלב נכון בקצב של השיר. לא רק בגלל שזאת השורה הכי ארוכה בשיר, אלא בגלל ש"מין כזה" זאת חזרה מיותר ומסורבלת.
דבר שני- ההתחלה והסוף כל אחד מהם עומד בפני עצמו והחיבור בינהם קצת רופף, וחבל. כי חיברת כאן חומרים נהדרים, וצריך לטפל בהם כמו שצריך.
ע.
[ליצירה]
מאחורי המדפסות יש סדרה של ספרי דיסני, שארית הפליטה של אנצקלפופדיה, ההוביט בקומיקס ושני כרכים ישנים ישנים של המילון החדש.
ופעם זה היה משעשע אותי שספר כ"כ ישן קורא לעצמו המילון החדש. מ1958 והוא החדש.
ובהתחלתו הוראות מעשיות למעיין במילון.
החדש. לא סתם.
[ליצירה]
משחק עם הפוקוס היה מורח גם את הזוג. זאת תמונה מתוקה, אולי נמוך מידי, אבל שוב- הסגרת הכל בכותרת, וכדי שחלילה לא נפספס את כוונתך הבלטת את הזוג. לדעתי זה חבל. היי, יש לי סלוגן בשבילך: "תן לשן תותבת ללכת במקומך".
[ליצירה]
אני מצטערת, בשם הפרגון אני אמורה להלל את היצירה הזאת? אין בה טעם, אין בה ריח. לקח לי יותר זמן להכנס ולקרוא את היצירה מאשר לקח לך לכתוב אותה.אני חושבת שזה זלזול בקהל קוראיך.
ולמה אתה לא מפרגן לחמשיר שלי? כי אתה יודע שאין בו שום דבר שראוי להקרא "יצירה" וזה אתר יצירה. מ.ש.ל.
[ליצירה]
תקרא שוב את הציטוט-
"שהרגש האנושי החזק והממכר ביותר הוא
התאהבות (לא שצריך פילוסופים כדי להגיע למסקנה הזאת). אין בין זה ובין נישואים שום קשר"
אז למה אוסקר ווילד כורך נישואים והתאהבות יחד באותו משפט?
בדיוק סביב זה נעו התגובות.
שבאמת אין שום קשר.
כי בהתאהבות, אין שום מקום לאדם אחר.
[ליצירה]
"מעט מאוד יודעים להקשיב.
הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה"
(חוש השלג של סמילה/ פטר הוג)