שחקני משנה נלעגי מצנפת התלבטתי קשות על איזו מהיצירות של אחת אלמונית להמליץ, כי כולן כל כך יפות. אז ראו את ההמלצה הזו כהפניה לכל חמשת השירים שהיוצרת הזו- מהראשונות לפרסם באתר- פרסמה כאן. אחד הדברים היפים יפים אצלה הוא היכולת ללכוד את השירה שברגעי החיים הקטנים, המשניים כביכול, אבל הממשיים כל כך. כמו שיירת הגמדים המאוכזבים שבשיר הזה. כמו שיחת הפלאפון מהאוטובוס בקו 400. כמונו. מי המליץ?

הדילמה, המרד,הקונפליקט הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית. מי המליץ?

משוואה עם נעלמים בגלל הנגיעה האישית. תערובת של עבר הווה עתיד מתחברים (!) לשיר קצר ונכון. כזו היא נפשו של יוצר. הדברים הקטנים שמעוררים בפנים דברים גדולים. מי המליץ?

נשביתי בכתיבה הזאת. ומי הוא זה הדוהר? אמונה? חזון? חלומות? ערגה? כה יפה ומקורי מי המליץ?

כחול עמוק סיפור פשוט. בלי רמזים מטרימים, בלי פזמון חוזר, בלי רושם. חד וחם ונושם, כמו המציאות בעצמה. ותרוצו לקרוא את שאר היצירות של אורה. בעצם, למה אני אומר? כשתסיימו את הסיפור תעשו זאת ממילא. מי המליץ?

זה לא הזמן אני יודע שזה לא הזמן ליצירות נונסנס, והמצב במדינה הולך ומתדרדר והדולר בעלייה והמורל הלאומי בירידה, ובכלל, למי יש כח לצחוק בימים שכאלה? אבל כשקראתי את יצירת הנונסנס הזאת, בחיי ששכחתי את כל הסיבות הטובות למה לא לצחוק. סוג של טירוף, אתם יודעים... מי המליץ?

הנה משהו שלכולנו כדאי לקרוא מדי פעם כדי שנזכור שהיצירה האינסופית קיימת בזכות היומיום הסופי. כדי שנוקיר אותו. כדי שנכיר את גנבת, יוצרת מרתקת שהטביעה חותם ייחודי בנוף של צורה. מי המליץ?

מעין קבלת שבת אישית אהבתי את התחושות של שאון מול דממה- ואולי בשעה שהמשוררת ניבטת לים ונלקחת לסיפור סמבטיון ועל ההשראה הזאת, ועל התוצאה ממליצה לקרוא בהנאה. אמילי מי המליץ?

לזכרו מהיצירה הזו עצב וזעזוע שאפילו הכותב לא חשב עליו. נכון שכבר כמעט אדר, והכי מתאים היה להמליץ על איזו יצירה פורימית ועליזה - וגם זה יגיע. אבל עכשיו, הייתי רוצה שנזכור אותם, ולו לרגע אחד. מי המליץ?