[ליצירה]
פיצול אישיות?מפחיד.
צורת הכתיבה לא הצליחה להחזיק אותי להמשיך ולקרוא עד הסוף..
אולי זה מסוג הדברים שכיף לכתוב ביומן האישי אבל לא בטוח שבתור קטע שמתפרסם הם יהיו פופולריים במיוחד...ואולי זו רק אני הקטנה..
בכל אופן אני מאחלת לך שתיסתכלי פחות על "מה מצפים ממך" או על מה את "צריכה" להיות ופשוט תהיי מה שטוב לך...איפה שהאמת ש-ל-ך נמצאת..
גאוה.מרידה.לקבל את מה שמגיע לך בחיים..-מילות המפתח האלה הן מילים שתלויות בדבר..תלויות באנשים סביבך ובציפיות שלך מהעולם,מהסביבה ומה' יתברך..
למה לך למרוד?למה לך לחפש כבוד או הערכה?מה מגיע לך בכלל?הדברים לא מכונים ישירות אליך כי אני לא באמת מכירה אותך..אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת מתוך איזו נקודת הנחה שלא מגיע לנו יותר מידי בחיים..כך נוכל להיות מאושרים ואסירי תודה באמת.
כי נראה כמה חסד יש בעולם.
מקוה שלא סטיתי מהנושא בלי לשים לב..היי מאושרת :).
[ליצירה]
אני חשבתי שזה מקסים! אני מאמינה שמתוך כנות עצמית כזאת צומחת הבנה חדשה ומודעות חדשה-ישנה. כל הכבוד. דווקא הכתיבה שלך משכה אותי הלאה עד הסוף. גלי את עצמך לעצמך, למרות הכאב, זה שווה הכל.
[ליצירה]
שבירה יקרה,
נהפוכו בן בנו של נהפוכו. הרי זה כל העניין. מילא אם היית כותבת את זה כתגובה למכתב הראשון, אז ניחא. אבל כתגובה למכתב השני? דווקא כזה שיש בו השלמה והכרה במי שאני?
באמת יכול להיות שזה מפני שלא קראת את הדברים עד תום. אבל no hard feelings. לא מצידי לפחות.
פשוט שנראה לי לא שייך להתלהב ולהגיב אחרי קריאת חלק מהדברים.
למה הדבר דומה? למי שיוצא לבקר מסעדת בשרים משובחת, אלא שהוא, איך לומר, צמחוני. וכיוון שכך הוא דגם רק את הסלט ואת התוספות, אבל את הבשר הוא אפילו לא הריח.
מילא, לא לקחתי קשה. ותודה בכל מקרה על הניסיון לקרוא.
כלנית
[ליצירה]
כלנית, אני מאוד לא מסכימה.
טקסט כתוב הוא, ראש לכל, טקסט כתוב; את יכולה להשקיע בו את כל המאמצים ולהכניס בתוכו את הרעיונות הכי נפלאים שיש, אבל מה שאנחנו הקוראים רואים, במבט ראשון, אלו מלים.
אם את רוצה שאנשים יקראו אותך - ההערות של זהירות רלוונטיות מאוד. אם את רוצה בלוג שבו אנשים יתאמצו להבין לנבכי נשמתך - - -
[ליצירה]
יש משהו בדברייך...
ועדיין,הכישרון הוא לגרום לי לרצות את הבשר..אבל לא נוצר מספיק עיניין שמשך אותי להמשיך לקרוא-זה החלק החשוב..השאר זה סתם שאני נסחפת..
[ליצירה]
הדס יקירה,
אני באמת שלא מחפשת בלוג ולא סוג של תגובות של בלוג. אני פשוט מבקשת שאם מישהו מגיב, שיטרח לקרוא הכל.
אני לא הייתי מעזה לבקר יצירה שלא קראתי את סופה.
נכון, שאולי זה באמת לא "מושך" לקריאה את כולם. זה בסדר מבחינתי. אני יודעת שישנם רבים אחרים שקראו את הדברים עד תומם.
הבעיה שלי מתחילה כשאנשים מבקרים בלי לקרוא עד הסוף. זה הכל.
ועל זה אפילו גברת זהירות הסכימה איתי.
[ליצירה]
קשה לקרוא זאת אחרי המכתב הקודם...
החיים קצת יותר מדי מסובכים.
כתוב טוב, לדעתי, לפחות.
את עדיין צעירה, את יודעת. הכל מתחיל מבפנים. רצון.
בהצלחה!
תודה.
[ליצירה]
אוווווווווווווווףףףףףףף
למה ליאש אותי?
קבלי את מלוא ההבנה והערכה!
אוהבת ומחבקת אותך....את ממש צדיקה..
ר' נחמן אומר שזה ממש כשרונו של הצדיק.היכולת לחוש את כאבם של ישראל ושל הפרט על בשרו ממש,כאילו היה כאבו שלו.
אשריך!
נקוה לימים טובים יותר.
[ליצירה]
הציבור שלנו עובר תהליך של התפכחות מאשליות. ואכן - זה כל כך כואב. כמה נורא שזה היה צריך לגבות מחיר כזה. הרב מלמד כתב במדור "רביבים" ב"ב-7" שזה הגוף הבריא שדוחה את הרע מקרבו ע"י הוצאת המוגלה. וזה נראה רע מבחוץ אך זה בעצם תהליך הבראה. עוד נחזור לכל המקומות האלה ונקים אותם מחדש. וגם את ימית. ולא נעקר משם עד עולם.
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר נהדר...
אהבתי מאוד.
נראה לי שמה שאהבתי ביותר היה הרעיון והמסר של השיר. כתיבה טובה וזורמת!
[ליצירה]
טוב, אז נישאר לא בורגנים, לא אצלי-אצלה. עדיף לבד
ובדירה שכורה.
שגרה - זה רע?
תחת הררי כל שגרה ניתן להיקבר. הבחירה היא האם להפוך יומיום לשיגרה והאם להילחם בהררים.
גם שגרה של לבד קוברת, ואם למות, אז יחד..
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
יווו. ספתא, אתה לא נורמלי, פשוט ככה (ואולי בגלל זה אני תמיד משתדלת לקרוא את התגובות שלך..)!
צחית - נכון שלא סביר להתערב לאנשים בתוכן השיר אבל דומני שקיים כאן עיסוק מעט מוגזם במוות לצורותיו השונות והלא יפות ואני חושבת שכן צריך להפנות את תשומת הלב לכך שהתאבדות היא לא הפתרון לבעיות ושישנן דרכי התמודדות טובות ומוצלחות יותר ודווקא במקום כמו זה אני חושבת שכל עוד אנחנו לא פורום ייעוצי פסיכולוגי אלא דווקא מקום של יצירה והתפתחות יש לזה מקום אחר וטוב ליוצר באשר הוא, במיוחד אם הוא חושב על התאבדות..
[ליצירה]
כל כך נכון לכל כך הרבה אנשים.
איפשהו רבים מאיתנו הם סוג של חמניות. רואים, כמהים, משתוקקים, אבל לא מגיעים ונשארים במין תקווה דרוכה שכזו.
היטבת לתאר!
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
לא, איגנץ עושה את זה הרבה יותר טוב
מאריאל. הרבה יותר טוב.
אולי זה סתם כי אני לא מתחברת לשירים של מאיר אריאל ואולי זה סתם, כי זו דרך פשוטה יותר להיזכר בעבר, בלי להיצטרך "לאכול" אותה..
[ליצירה]
נו, אבל זה ברור שהגיל קובע.
הוא לא היה מגיע לשיעור הזה אם לא היה לו רקע בכלל. הוא כתב את ספר הלימוד שלכם. והוא ודאי לא כתב אותו בגיל מופלג שכזה ,וגם אם כן, זה לא ספר הביכורים שלו.