[ליצירה]
אבל הרי יש הרבה מרקים בעולם.
לפיכך, למען הסר סםפק, צריך היית לכתוב מרק שיינקמן, ואף מספר ת"ז - כי מי יודע, אולי יש עוד מרק שיינקמן.
יצירה נהדרת, אין מילים במקלדתי.
[ליצירה]
אורי,
הפניה לשורה מדוייקת
תוכל לדרוש לאחר מספור השורות.
זו כלל לא עבודה מרתקת
אם תנסה לעשותה - תכנס לצרות..
רו - הבל לא התכוון לעיכול
אם כבר - לאיכול, אשר בא' נכתב
ומאיפה את יודעת את שמו הפרטי
ורומזת עליו בתחילת חודש אב?
[ליצירה]
אודיה, את לא יודעת?
יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי.
מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים.
[ליצירה]
קודם כל, אנוכך - את כותבת נפלא.
שנית, אני חושבת שאם מתייחסים לאמנות כאמנות נטו מפספסים קצת את האמנות, כי היא *נובעת* מהחיים ומהסיפורים שבהם.
חוץ מזה, בקשר לשיר הספציפי הזה, אני לא חושבת שיש צורך לשנות. ההכנסה לסוגריים דווקא עוזרת לטעמי. כמו שאמר חתלתולו של שרדינגר, בסוגריים יש מעין אמירות מהצד, הסתכלות חיצונית. זה יכול להראות כהערות שהתווספו בדיעבד, או כהסברים לאחר מעשה (למשל, "אולי ברגע של תשומת לב", שנמצא בסוגריים, מנמק את "ופגעה המאכלת", או מנסה להחליש את המכה).
ובשביל ליישב את טענתי עם טענתה של אסתר, שצריך להיות אפשרי לקרוא את השיר בי הסוגריים - קראתי את השיר בלי הסוגריים, והוא זרם והיה יפה. והסוגריים הוסיפו את מה שהם היו צריכים. מעבר לזה: שיר אינו סיפור או מסמך, ואף אחד לא חושב שהעובדה שיש סוגריים אומרת שאין צורך או שפחות חשוב לקרוא את מה שבהם,
בעצם - לא יודעת אם מה שאמרתי נכון בכלל ואם נימקתי את עצמי כמו שצריך, אבל לדעתי השיר צריך להשאר בדיוק כמו שהוא.
[ליצירה]
בלי להעליב, כמובן - התמונה אכן נראית מעובדת. הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי אותה היה "אבל לא יכול להיות שקצת אחרת מעבדת תמונות, ממש לא מתאים לה!". אבל לדעתי זאת אחת ההצלחות בתמונה הזו: הצלחת ליצור, באמצעים טבעיים לגמרי, מראה סוריאליסטי ותלוש.
בקשר לעומק, אולי היה אפשר לצלם את הבד בטיפה יותר פרופיל כך שגם קולטים חלק מהעומק של החור, וגם עדיין רואים את המסגד. אני לא יודעת אם היה אפשר, זה תלוי כמובן בתנאים שמציב לך בד היוטה.
תגובות