[ליצירה]
בשם הדיסלקטים(הכוללים אותי)אני מתנצל על כך שלא מכירים בסגנון הכתיבה שלך..סגנון שאני מאוד אוהב ושואף להגיע אליו..
מהקריאה של היצירה שלך זה נראה כל כך קל לכתיבה..וכמה זה לא.
בעצם יש לי גאווה סמויה להגיב ראשון בפומבי..
[ליצירה]
המעבר בין אותיות ומספרים לרגש נייטרלי קצת לא הומוגני, (אם הבנתי נכון וה"ים" אכן אמור ליצור קשר בים השלושה). אבל סחהקול- יפה. ועצוב.
ערוגה, שמעירה רק כי היא מאוד מאוד אהבה את השיר.
[ליצירה]
לגבי השיר עצמו
אני אמנם אולטרא שמאלני בדעותי אבל השיר עצמו די מאפן, לא? מה אומנותי בו?
וצריך להפסיק עם המשוואות הפשוטות האלה שפוליטיקאים סוג ג' מאכילים אותנו, אין פה כסף מכאן שווה כסף לשם, הרי אם לא יהיה שלום גם אם ניסוג מכל מקום ולא תהיה צמיחה אנחנו נאלץ לשלם מיסים גבוהים.
אני אמנם חושב שזה זריקת כסף, ואני ממש לא נהנה לשמור במילואים על בתים ריקים בהתנחלויות-וזה כן קרה לי, בכל מקרה אני חושב שנסכים בינינו שאנחנו לא מסכימים כי אותי לא יהפכו לימני ואת הכותב שמואל ירושלמי כנראה לא תהפכו גם לימני, וההפך אני לא יהפוך מי שכבר בוגר וגיבש לו דיעה ימנית לשמאלני
סתם אנחנו מבזבזים אנרגיה ועצבים על התגובות האלו
שבת שלום לכולם
[ליצירה]
נקודה למחשבה
מה שכתבת הוא נכון עד שלב מסויים, מצד שני אנשים נוטים להתחלק לכאלו הפועלים על פי רגשותיהם ולכאלו הפועלים לפי ההיגיון, ואת עפ"י היצירה דוחפת לרגש.
לדעתי אדם בוגר פועל בשילוב של שניהם ולא נסחף לשום צד יותר מדי, החכמה היא לדעת מתי להיכנע לרגש ומתי לעשות את העצירה שאתה יודע שמה שאתה עושה מנוגד להיגיון שבו אתה בנוי, אבל זה דורש כמובן הכרה עצמית גבוה.
[ליצירה]
קצת אחרת
אני הייתי רוצה להשמיע קול אחר
ללא ספק הכתיבה מקסימה אך המוסר השכל בעיני בחזקת פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים, או יוצאים לג'וגיניג
ועל מנת להסיר ספקות אני לא מתכוון לדיאטה