[ליצירה]
בשם הדיסלקטים(הכוללים אותי)אני מתנצל על כך שלא מכירים בסגנון הכתיבה שלך..סגנון שאני מאוד אוהב ושואף להגיע אליו..
מהקריאה של היצירה שלך זה נראה כל כך קל לכתיבה..וכמה זה לא.
בעצם יש לי גאווה סמויה להגיב ראשון בפומבי..
[ליצירה]
המעבר בין אותיות ומספרים לרגש נייטרלי קצת לא הומוגני, (אם הבנתי נכון וה"ים" אכן אמור ליצור קשר בים השלושה). אבל סחהקול- יפה. ועצוב.
ערוגה, שמעירה רק כי היא מאוד מאוד אהבה את השיר.
[ליצירה]
נקודה למחשבה
מה שכתבת הוא נכון עד שלב מסויים, מצד שני אנשים נוטים להתחלק לכאלו הפועלים על פי רגשותיהם ולכאלו הפועלים לפי ההיגיון, ואת עפ"י היצירה דוחפת לרגש.
לדעתי אדם בוגר פועל בשילוב של שניהם ולא נסחף לשום צד יותר מדי, החכמה היא לדעת מתי להיכנע לרגש ומתי לעשות את העצירה שאתה יודע שמה שאתה עושה מנוגד להיגיון שבו אתה בנוי, אבל זה דורש כמובן הכרה עצמית גבוה.
[ליצירה]
מלחמה?
הבעיה שלפעמים אנשים מרוב כיבוש היצר הופכים את המלחמה בו לעיקר והסייגים והגדרות הופכים למטרה במקום המעבר ליצר הטוב. לפעמים עדיף להיכנע כדי לנצח-גם ליצר הרע כי כמו שאמרת הוא חלק ממך
[ליצירה]
נכנסתי מנימוס כי הגבת ליצירה שלי ושמחתי למצוא משהו שאני יכול להתחבר אליו.
לגי הפסוק שביססת עליו את השיר אני תמיד ראיתי אותו כ:יום שבו האלוהים גלוי ומעניק ואז קל להודות על חסדיו לעומת הלילה שהוא מצב של הסתר ואז מה שנבחן זה האמונה והערך של האמונה שמי שמאמין יכול לחיות איתו גם בלי לראות את היום