רגשות שעולים ויורדים ובאים ורצים מתרוצצים כמולקולות באויר, נפגשים ויוצרים- והכל כאילו מבלי משים. ועייפות. וחבל שצריך ללכת לישון כי זה כמו למות. והכל בפנים כל כך חי עכשיו. אבל לא יהיה כח למחר. וגם מחר צריך לחיות. ורוצים לבכות, ולא בוכים כי טוב. ואוהבים ולא אוהבים והכל בא ביחד. ויש מן געגוע כזה שקשה להחליט כלפי מי. וחושבים שרוצים לדבר עם מישהו, ואז מתחילים לעבור פרצופים, ולא יודעים להחליט עם מי. בדיוק כמו עם הגעגוע. ומבינים שבכלל בעצם לא מתגעגעים למישהו אחר. ואולי פשוט לעצמנו. וכותבים.