פני שטח של קיפאון
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ושוב: שיר מדהים! תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת השיר והתמונה מאוד מתאימים- מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מאיפה התמונה? שניהם מהממים! ליתוש,. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה הורג אותי...מדהים!בבקשה, די... [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. הרעיון. די בקצה מבט אחד , חם, נוקב, ישיר , בכדי להסיע הררי קרחונים. ובדמעו, יחרוץ סימנים נקיים על פניה של ארץ שטופת אדמה רוויה. די במבט אחד. כן. שלח את ידך וגע. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ששתי תופעות אנושיות הופעיו באותו זמן. חקלאות, וערים. בני אדם לא חשבו על חקלאות בנפרד מישיבה מתורבתת בערים. הניצול של הגשם בחיינו מגיעה בד-בבד אם היכולת שלנו לברוח מפניו [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע מוכל בתוך עצמו. ההנחה- שאין לה נשמה- לא מוסברת, וגם לא מועברת למישור שאפשר להבין מה הכוונה, מעבר לתחושה כללית של ריקנות. אבל הכתיבה מצויינת, מכניסה לאווירה, אין מילים מיותרות, התיאורים במקום. מצפה לעוד נביש [ליצירה]
- [ליצירה] עלה בדעתך שגם השיר הזה לא היה נכתב אילולי הבית והתענוגות המודרניים. קשה להאמין שהומלסים חשים את "מגע המים הנוטפים" על ראשיהם, "מקדשים, מטהרים". צימחונות זההמצאה של שבעים. געגועים ל"חורף אמיתי" זה המצאה של האדם המודרני. נביא שקר (לו מאוד בגשם ) [ליצירה]
- [ליצירה] רב תודות לכל המפרגנים והמגיבים, ואחולי על שהחזקתם מעמד עד הסוף. הקישור של: אברהם -הר ,יצחק- שדה ,יעקוב- בית מופיע בתורה י' של ר' נחמן, כשהשניים הראשונים הם ע"פ פסחים פח. רבינו הוא ללא ספק מלך הקישורים (בחינת אסוציאציות), ובהחלט ראוי לחפש אצלו השראה לכתיבה, ולחפש אצלו בכלל... ואגב כל ה 'רבדים' , אחד הנסיונות בשיר היה לייצג 3 אפשרויות של תפילה, ע"פ שלושת האבות, מקווה שתשימו לב... יומטוב וחציל שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שהרבדים לא מובנים, שלא יתחילו ללמוד לי פה עם "רבדים" בגמרא חו"ש, שזה יותר גרוע מביטול תורה ר"ל ובנימה פחות צינית, דווקא מובן היטב, (למרות שאני רואה שוויתרת על אי-אליו סוגרים) אני מקווה כרובי, התורה שלך מגניבה מספיק שאתה זוכר לברך עליה תחילה שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד בוגר... [ליצירה]
- [ליצירה] רק ה"אויש " קצת מעצבן. מעבר לזה יש כאן כל מיני ריזות שני לא בטוח לגביהן... כתוב טוב, ומעומם בצורה טובה נביש [ליצירה]
- [ליצירה] ומי את שתגידי לנו מה לעשות בשיריך לאחר ששחררת אותם לאוויר העולם?! אולי כשהמילים "עץ רחב ענפים וחסון" עוברים את סף התודעה שלי הם ניקלטים בצורה שונה לחלוטין (אך עדיין "פשוטבעית") מאיך שהם יצאו ממך?! למי יכולה להיות העזות והחוצפה לקחת סיטואציה שסמל החרות האנסופית מקופל בחובה ולומר שזו "רק ציפור"?! באיזו זכות תשלל מהקורא הנאור החרות האלמנטרית עליה מושתת הציביליזציה המודרנית הדמוקרטית לפרש את הטקסט המונח לפנינו כל אחד על פי דתו גזעו ומינו הייחודי לו!? הלחשוכים נהיינו ולפונדמנטליסטים נדמנו?!?! הכצעקתה!? סתם סתם בצחוק ... (כנראה רוחות האדר הנושבות בפנינו מפרקות את סיבי השפיות האחרונות ואלו התוצאות ) וכמו שאמר פרויד- לפעמים סיגר הוא רק סיגר... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי ספק שאתה מהווה תקדים הסטורי: מעולם לא קם האדם שמשתמש בביטויים כמו "כפיסי מים" או "בן-אוני" בד בבד עם פלפולים לשוניים כגון "גשמשם". לשון עתיקה כמו השמש מעורבבת ברגשות טריים כמו הגשם. בברכת "הישן יתחדש והחדש יתקדש" ומעט-מזער חציל ידידך, נביש [ליצירה]
- [ליצירה] מר פרידמן הניכבד (אך המתעקש שיתיחסו אליו כאל מסטול) חסר לי במאמר שלך סיכום, שאולי יבהיר למה ראית צורך במשל היווני (המעט סתום לטעמי) ואת הקשר שלו להצגת הדברים בעין היהודית. מכיוון שלא הצלחתי לסכם לעצמי מה ניסית לומר בדיוק, הביקורת שלי תהיה נקודתית בדברים שהפריעו לי. לגבי רבי נחמן, הציטוט פשוט לא נראה לי מקורי הוא לא מתנסח ככה בדרך כלל (אם כן אשמח לדעת מאיפה זה לקוח) זה יותר נשמע כמו ארז משה דורון או מישהו בסגנון. לגבי הטענה על כוח נפרד. לא ברור לי מה אתה טוען. כשר' נחמן מדבר על דיבור עם האברים, הוא לא מתכוון שיש להם יישות עצמית. זו פשוט דרך להתגבר על הפעולה הרפלקסיבית של האדם. המקורות שהבאת בעניין כולם מובנים מתוך הקשרם המקורי, ולא מציינים שום יחס מיוחד לגוף. מה שאתה מתאר כקטרזיס אינו אלא האדם עצמו. ולא שיש לי הוכחות לזה אבל אני גם לא מבין את שלך. לגבי אליהו- מי אמר שהייתה לו ודעות? וכבר לימדונו ה"מי השילוח" ור' צדוק מלובלין וכמובן גם קירקגור על אלו שפעלו את הפעולות הדצתיות הגדולות ביותר דווקא מתוך הספק. היהדות בוודאי לא מקבל את העול כמות שהוא. הציווים ה"גשמיים" נתפסים כהמשכת קדושה לעולם הגשמי. איננו מעונינים בגשמיות, וגם לא ברוחניות "שלא מהעולם הזה" סטייל ישו. אנו מוניינים להעלות את הכאן והעכשיו, למשמע אותו. לא צריך להאתעמק במושגים של כוח עליון ונסתר בשביל זה. עצם האקט של לקיחת פעולה בנאלית והפיכתו למעשה "דתי" ממשמעת אותו, חוצה את הגבולות שבין הגשמי לרוחני. "רוחני" בהקשר זה הוא דבר בעל משמעות. (אפילו עם זו משמעות רק במסגרת המערכת הסגורה של הדת. שכן מסגרת זו טובה כמו כל מסגרת אחרת) המקרים ההסטוריים שציינת אינם תיאור של האדם הנותן לכוח אחר להשטלת עליו. להפך זה האדם בשיא אנושיותו. המהפכנים בצרפת ביקשו להרוג את ה"מלך" בכל הרמות- כלומר גם להרוג את אלוהים ולהמליך את עצמם. אין שום מרחק בין השכל לאדם. הרצון הוא אותו רצון, ולא קיים דבר מלבדו. שוב- המאמר עצמו מעורפל ולכן אין לי איך להתקיף אותו חזיתית. אולי הדברים שאתה אומר בסופו של חשבון לא כל כך רחוקים ממה שאני חושב. נביש [ליצירה]
תגובות