האמביוולנטיות, האמביוולנטיות אשר בקיום היהודי ביטאת כה בעוצמה ובכתיבה מעניינת ושיר כזה, ראוי לקריאה חוזרת. שב"ש אמילי מי המליץ?
הציור השבועי לילד. לכבוד ר"ח אדר, יצירה שלא זכתה לכבוד הראוי לה, מקטגוריית הנונסנס שגם לא זוכה לכבוד הראוי לה. הנאה מובטחת, ואם תהיו טובים, תוכלו לפגוש את היצורים. מי המליץ?
הדרן חורפי אין דרך טובה טובה יותר להפרד מהחורף, בתמונה ככה תמציתית- ככה גאונית. מי המליץ?
מערבולות שקטות שיר זה מהמשובחים בשיריו. "אל תבכי עכשיו, אל תבכי..." מתערב עם "..סער הים מאוד..לא רצה איש בקרבתו" ונגמר ב "אוצרות הימים..שהילדים אספו בידיים בוכיות". כמה רגש יש בשיר הזה. כעס, עצב, געגוע, רכות. בעיקר רכות. במחשבה ראשונה, לא הייתי בוחר להרגיע אישה בוכיה בתיאורים של ים סוער וכועס אך משום מה ארז ליטמן בשירו מצליח לעשות זאת- וכל כך יפה. בפעם הבאה שתסכיתו לקול קונכיה אולי תזכרו בשיר זה. מי המליץ?
ערוגה מביאה לכם חומר ישן. שרק משתבח עם הזמן. אין מה להכביר מילים, מותר להמליץ בלשתוק. (אגב, צריך די הרבה יומרה להמליץ על מנחם, אבל זה שיר חובה. ומישהו צריך לעשות את זה) מי המליץ?
כחול עמוק סיפור פשוט. בלי רמזים מטרימים, בלי פזמון חוזר, בלי רושם. חד וחם ונושם, כמו המציאות בעצמה. ותרוצו לקרוא את שאר היצירות של אורה. בעצם, למה אני אומר? כשתסיימו את הסיפור תעשו זאת ממילא. מי המליץ?
למרות האצטקי (מחייכת) אהבתי את הכתיבה, קראו שירה ותהנו אמילי מי המליץ?
פשוט ונוגע נדמה שהיצירות החזותיות קצת נדחקו הצידה בהמלצות העורכים. ישנו קסם המילה וישנו לא פחות קסם המראה. צילום פשוט יפה..ונוגע. מי המליץ?
למרות שעוד לא ממש.. היצירות של "עברי" הולכות על קווים דקים, משרטטות חיים בין לבין ולקראת וכמעט, ותשובה וזדונות שנהפכים לזדונות חמורים עוד יותר-- ברגישות ובנחישות, כך אמרה ההוראה לפני שהתחיל לכתוב. מי המליץ?
שיר מעניין ועשיר נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. מי המליץ?
מרגש, "אנחנו יצורים מקווים - זה חזק מאיתנו" - שורה שמאגדת יתקווה ועצב ורחמים ואהבה במשפט אחד
[ליצירה]כתבת יפה
[ליצירה]תודה לך על המילים. הן הופיעו לי בדיוק בזמן
[ליצירה]!אהבתי ממש! קולח, רענן ומעניין
[ליצירה]היו ואחרי רגע כאילו לא היו מעולם. הוויה וזיכרון שמתקהים עם הזמן ולא נותר דבר מלבד הגעגוע.
חייה היום כאילו לא חיית אתמול וכאילו לא תספיק לחיות את המחר.
[ליצירה]כתיבה יפה.
[ליצירה]אהבנתי
[ליצירה]עליך לבטוח רק בהשגחה העליונה.
[ליצירה]מהמם
אולי קצת בור מבחינתי
על מזה?
[ליצירה]כל כך, כל כך טוב
[ליצירה]מרגש מאוד. שולח לך אנרגיות טובות וחיבוקים
[ליצירה]כל כך מתחבר לזה.
[ליצירה]יפה מאוד
[ליצירה]וואו! כיוונת ישר ללב. מדויק ומרגש. תודה רבה
[ליצירה]סתמי ת'פה שרית
[ליצירה]קטע נוגע.
[ליצירה]ובאיחור מה, אחרי כולם כנראה, גיליתי שהאתר חזר לפעול...
טוב להיות בבית :)
[ליצירה]ולא , גם אני לא מאמינה שאפשר לבנות משהו מהצלקות שיש לי
אי אפשר
[ליצירה]




