[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
לאלא. לוממש עגנוני.
ז'תומרת, יש קטעים שכן, אבל לא "שרוליק ידידנו" ו"שהרי כך עושים בספרים".
בכל מקרה, זה חמוד, אם כי חבל שלא פיתחת גם את העלילה עוד קצת, חבל לבזבז כזו כתיבה יפה על סיפור חסר טוויסטים...
[ליצירה]
אמממממ...
משעשע אמנם, ולו בגלל שקל מאוד לדמיין את הסיטואציה, אבל סיפורת זה בטח לא. יותר אנקדוטה משעשעת ואם נדייק לפי קריטריונים צורתיים, "קטע" היה מתאים יותר.