[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
ואוו.
מעולה, מעולה. ממש. וסליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן. לא חושבת שהייתי שמה את זה תחת "שירה", יותר מונולוג או קטע, אבל זה עניין טכני בלבד. כלכבוד, לא רציתי שיגמר.
[ליצירה]
גם לי היה פעם יחזקאל.
*אנחה*
הוא היה אחר אבל שונה, כמו שאמרו רבותינו.
אבל לי לא היה גוש ולא הושע, ואני לא כותבת על כל זה טוב כמוך.
חוצמזה, נורא אהבתי את מטר, ריבת משמשים זה טעים ותפוחים ירוקים זה הכי שווה, ואם הצלחתי להיקשר תוך חמש דקות לדמות משנה בסיפור, הערצתי נתונה לך.
שבצ'לום.