[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
אורי יקר עד למאוד,
התכוונתי לרוח הדברים. ולחנוך לוין יש חריזה מהוקצעת מאוד כשהוא רוצה ("אבל אני אינני חול אשר על שפת הים/ ואני לא מקיים הבטחות שנתן אלוקים לאברהם/ מעודי לא חלמתי על חברון ואינני דואג לשכם/ מה שמדאיג אותי זה לעבור את החיים שלם" - ואני די בטוחה שחנוך לוין לא חלם שיוסיפו לו ק' שם בשם ה').
אגב, לא אמרתי שאני מעריצתו או משו, אני לוממש, אבל יש עליו, אינספק.
זר- סליחה על ההתעלקות.
[ליצירה]
ויי, מכירה טוב את הקטע הזה,
לא פעם על כיסא פלסטיק על חוף ימה הלוממש אדום של אילת עלו בי הרהורים קיומיים-מהותיים-אקזסטנציאלימים שכאלה.
אולי לכן קורה לי הרבה שאני מתגעגעת לאילת.
[ליצירה]
אמממממ...
משעשע אמנם, ולו בגלל שקל מאוד לדמיין את הסיטואציה, אבל סיפורת זה בטח לא. יותר אנקדוטה משעשעת ואם נדייק לפי קריטריונים צורתיים, "קטע" היה מתאים יותר.
[ליצירה]
ואוו.
מעולה, מעולה. ממש. וסליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן. לא חושבת שהייתי שמה את זה תחת "שירה", יותר מונולוג או קטע, אבל זה עניין טכני בלבד. כלכבוד, לא רציתי שיגמר.
[ליצירה]
דודי, מסכימה לחלוטין.
לא רק זה, המספר כל כך... יבשושי, לא מעניין, לא מתערב. אמנם קראתי ממש מזמן אבל זה בערך מה שאני זוכרת. ציפיתי להרבה יותר...