אולי את מתגעגעת אלי
רגע אחרי שאני הולך,
אולם אני מתגעגע אלייך
גם כשאת עדיין לידי.
לך, זו היודעת
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך מיס פיבי אומרת? there's so many levels to this song אחד מהלבלס האלה באמת נגע ללבי [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- איך התגעגעתי למילותיך. נפלא! - אבל ממך אי אפשר לצפות לפחות... [ליצירה]
- [ליצירה] יו... איזה יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ, זו לא אמירה עצובה? [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 יו!!!!!!!!!!!!!!! אוי!! זה כ"כ נפלא!!!!!!!!!!!!!!!1 אוף. איפה זה שיגיד לי גם את זה??? איפה??? [ליצירה]
- [ליצירה] הו, הרגשה מוכרת.. איזה כיף לה. נתן אלתרמן כתב על זה פעם משהו, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ מוכר וזה כ"כ מתסכל [ליצירה]
- [ליצירה] ממש טווח אפס, בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר מזמן רציתי להציע למנחם קטגוריה חדשה - "במילה אחת". דווקא יכול להיות נחמד, אם כל אחד מהכותבים ינסה למצוא את המילה הבודדה שהינה טעונת-משמעות מבחינתו. זו תהיה הקטגוריה הראשונה בתולדות אתרי היצירות ששמה מורכב יותר מתוכנה. ואני מתנגד למחיקת הקטגוריה 'במשפט אחד', ולו מפני שזה ייאלץ אותי לקחת כלמיני משפטחדים שכתבתי (וחלקם, אגב, מסתבר שנגעו באנשים) ולהכריז עליהם כעל 'סיפורת'. זה היה מביך למדי. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד נחמד מאוד, אבל - יותר מדי דומה לסיפור של אסימוב על המחשב מולטיוואק, שיוצר שרשרת של אירועים כדי להביא להשמדתו שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] לנושא אלומותיו - במקום להתלוצץ, הייתי מצפה ממך להתנצל. היית מעט פזיז בתגובתך הראשונה, וכמו שאומרים - החילזון מהשפן. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך הרבה תוכן, רגש ומשמעות הרת-גורל - בכל כך מעט מילים... חזק וטוב! [ליצירה]
- [ליצירה] למרק, ולכולם את חידוד המסר העדפתי להכניס בנפרד מגוף הטקסט: אתה, הקורא, ודאי רוצה לשאול: אם הוא יודע היכן ומתי ייהרג, מדוע הוא משלים באדישות כזו? למה לא לעשות משהו? ואליך, קורא יקר, שאלתי: הלוא אתה יודע כי היום, מחר, בשבוע הבא, יירצחו עוד ועוד מאחינו. מדוע אתה-אני יושב בשקט? מדוע אנחנו לא מרימים קול זעקה? לא שאלה המצפה לתשובה, אלא רק זעקה, לכל הפחות! התשובה היא שההרוגים הצפויים אינם אנחנו. הם מישהו אחר, מישהו מהחדשות, לא אנשים אמיתיים. אם תדע שאתה ביניהם, יהיה אכפת לך, ועוד איך אכפת, מהפיגוע המתקרב. אבל כשתדע שאתה ביניהם, כבר לא תוכל לזעוק דבר בפיך האילם. ושוב סליחה [ליצירה]
- [ליצירה] טעות בידך לא, ידידי, אתה טועה. את ההשראה לא קיבלה רחל מההרים ומהכנרת, אלא מהגעגועים אליהם. הרקע לשירים הוא בעיקר חדר מתפורר בבית חולים, הו, כמה לא מרנין. (ועיין בשירי 'קינת רחל', שם, שם) [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה מסתורי. כמה יפה. נהניתי מכל מילה [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן הנודד: אני מסכים איתך שמבחינה הלכתית אין כל מקום לצעד כזה. ומכאן צומחת השאלה: האם כותב אמור להזדהות עם הדמויות שהוא יוצר, או שמא הוא רשאי לבוז להן, לכולן? [ליצירה]
- [ליצירה] נעתקה נשימתי ראוי היה האתר הזה לקום, ולא רק כדי שנקרא את השורה "איך הזמן נותן לרוח לפסל לי בפנים". נתת לי חומר למחשבה לשעה הקרובה... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שאת טועה, סוסתי את הפסיכומטרי שלי עשיתי לפני 13 שנה, ואני בכלל לא "את" אלא "אתה". היצירה (?) הזו לא קשורה כלל לפסיכומטרי, אלא לייאוש. [ליצירה]
תגובות