[ליצירה]
חשבתי
ואני באמת לא יודע מה זה רעניה, אבל הנה, שמוליק, אתה רואה? יצא לך שיר די חמוד.
לרגע חייכתי כשהגעתי לשורה "אומות העולם"
ו-"עתיד חדש", אבל זה זניח.
כה לחי. ובברכת 'תורה ועבודה' (אל תיבהל, זאת קריאה שיכולה גם בקלות לשמש כקריאת הפועלים האדומים)
תמשיך ככה. (ברצינות!)
נ.ב
יש לך איזה סיפור שאנחנו לא יודעים בינך לבין השמש שאתה מרבה כ"כ לכתוב עליה? אהבה נכזבת, אולי?
;-)
[ליצירה]
לרגע חשבתי להיחס לשיר משום מה כאל שיר ילדים, בגלל השפה, החרוזים ועוד (ומי שאמר לפני שהכתוב הזכיר לו את מרי פופינס קלע יופי למה שאני חושב), אבל מהר הבנתי שלא כך הדבר.
מקסים.
[ליצירה]
דבר ראשון,
קראתי כמה פעמים, ומשום מה אני לא מצליח לקרוא את זה בצורה שלא משתמעת לי כשירה.
המילים מסודרות, וסוחפות מידי מכדי לשייך את היצירה לכותרת 'קטע'. אולי קטע משיר, ועל קטעי קריאה או סתם דברים יפים שנתקלים בהם- משתמשים בביטוי המחמיא: "זה נשמע לי כמו שיר" ,אחד יספר את זה על הספד נוגע לאהוב שגווע, בעוד השני יראה שירה בדיווח רדיו משמח על ניצחון של קבוצה שהוא מעריץ, המשותף לשניהם (חוץ מהראיה המשותפת שלהם לגבי הכנסת הקטע לקטגוריה של שירה) היא ששניהם רואים במילים שנאמרו\נכתבו משהו שנגע להם, שגרם להם להרגיש משהו מאוד קיצוני, משהו שהם יזכרו. בין אם זה ההספד שיזכיר עצב או חיוך, ובין אם זה דיווח על גביע שסוף סוף הגיע. (אני אגב, שייך לסוג הראשון...)
עולות לי כל מיני קונוטציות של סיפורים שבשיאם אפשר להכניס את "הקטע" הנ"ל והוא יתאר בצורה היפה ביותר את ההרגשה הכללית והספציפית של הדמות.
אהבתי. עברית מקסימה.
(איפה יש עוד?)
[ליצירה]
היי,
מה? שיר חדש?
ולא קראו לי?!
ובלי קשר, ראיתם? ההוכחה הניצחת שהוא קורא את הביקורת שלנו -הוא הוריד ת'מקפים!
ככה, לאט לאט, הוא גם יוריד את השמש, את סימני הקריאה, ומי יודע? אולי גם את בעלי ההון השולטים במדינה.
: )
תגובות