כשחששתי שאולי, בטעות, חנקתי אותך מאהבה,
נבהלתי,
ניתקתי קשר,
ברחתי רחוק -
והרגתי אותך סופית.
מבצע סבתא
-
פרופסור ומרצה לפיזיקה גרעינית בבר אילן (ואוניברסיטת קולומביה), וצייד לוטרות מוסמך לעת מצוא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכימה עם נשמת... ומזדהה איתך עד כלות. [ליצירה]
- [ליצירה] (איתך=מבצע סבתא) (לא נשמת) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תגידו, רק לי זה עשה צמרמורת?! חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, "אוה"...? (אשמח להסבר קצרצר) :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. ספתא, זה מדהים! איך הצלחת לבטא את מה שאני מרגישה?? (אבל אני, לצערי, רואה את זה מהצד השני, החנוק, ההרוג..) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מתומצת, וחד עד אי-נוחות. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שזה מעצבן לשמוע את זה - מסכימה עם כל מילה עם אלו שמעלי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שיש משהו חזק ביכולת התמצות, אבל סו - את ללא ספק מדברת שטויות. סרבול? הורסת? [ליצירה]
- [ליצירה] איך אני מקנאה באלה שמצליחים לכתוב מדוייק וקצר כל כך את מה שהייתי הורסת בסרבול התמידי שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון. וכבר כתבתי על זה איפשהו. פינגי התחיל בתור אורח, וכנראה עקב קרבה משפחתית ליוצר הסדרה, הוא גם נשאר (וזאת הסיבה ההגיונית היחידה שהצלחתי למצוא להישארותו). אין שום ספק שפינגי סימל את תחילת הסוף של סדרת הילדים המיתולוגית, והחל בעצם מתחת לפני השטח, במהפך שביצעו חברות הכבלים,מכירתם והריסתם לתאגידים הגדולים, וריסוק התכניות היפות והתמימות מיסודן: פרפר נחמד - הגעתו של פינגי, בלי סודות -עזיבתה המפתיעה של חני נחמיאס לטובת שולה חן ומיעוט בפרקים עם חנן גולדבלט, ורחוב סומסום -נו, אתם יודעים מה קרה לרחוב הזה. הוא התאסלם מכירתם והריסתם לתאגידים הגדולים. פינגי מסמל ילד חריג דפוק ודחוי, שאפילו למורות החינוך המיוחד לא נעים לקחת תחת חסותן. יהי זכר התוכנית ברוך. וזכר פינגי לקללת עולמים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. קשה לתפוס אם היא עצובה או כועסת. (ואני כבר ממתין לראשון שיעיר שרואים לה את הברך..) [ליצירה]
- [ליצירה] יו. איזה כיף לחייך ככה באמצע הלילה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, ולצערי מכבי ניצחו. (יאללה טאו!!) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין! [ליצירה]
- [ליצירה] "..שנפל חלל בתוך הריק.."- יופי של משפט. [ליצירה]
- [ליצירה] חייכתי כל הדרך אל האדום בסוף... נהניתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי בריא כששמעתי אותה, ובטח שלא עכשיו. כל כך עשה לי רע לראות אותה ככה, ולשמוע אותה מתחננת, שכל פעם שהייתי יוד מקו שמונה עשרה או עשרים, הייתי עובר את הכביש בריצה מייד עם היציאה מהאוטובוס עוד לפני המעבר חציה, ומרגיש הקלה. הקלה כזאת שרק אדיוט שעבד על עצמו יכול להרגיש. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. מקסים. (רק חבל שהיא מכחישה כל קשר) [ליצירה]
- [ליצירה] נושא, תתפלא. מה זה הזלזול הזה?! גם אצל פועלי הבניין הפשוטים ביותר תמצא את האחד שיחדור עמוק אל תוך הנפש שלך בשיר נוגה. :) [ליצירה]
תגובות