[ליצירה]
רון, בגלל שאנ'לא מבינה לא בתפילה ולא בשירה,
נתחיל מהסוף:
אני רואה שהבאת ציטוט של ברכה או תפילה מיוחדת.
אשמח לדעת מה המקור (כמה מפתיע שלא כולם מתמצאים;)
נראה שקִיימתָ בשירך "ועשה לה תקווה ואחרית שלום" - אם בראשית השיר האדמה אוצרת עלבונה הרי שבסופו היא
תחוחה,
אוצרת תפילתה
להגשים
זה יפה רון, ואפשר להסב זאת גם על האדם,
שהלא הוא עץ השדה.
וכמו שאמרה סוערה בת חורין:
"את משאלות האדמה, מגשימות הטיפות" :)
ערב טלול
כּנרת~~
[ליצירה]
מה גורם לאדם לחבור אל המכונה החיבור שלה לזמן, לטבע, לנופים, לבסיס העולם, היות שגם בה יש קצת נפש היות שהאדם גם הוא יסודו בחומר עפר. איזה ברזל נושם וחם!
[ליצירה]
"רעות
הצומחת על קרקע קשה וסדוקה
על סלע המחלוקת"
מזכיר את "כמו גרעין" של רבי נחמן מברסלב: המחלוקת והפילוג הם שבעצם מאפשרים את הצמיחה. כמו גרעין הטמון באדמה, שמושקה ותופח עד שאין לו מקום והוא מוכרח להתפלג לפסיגים, שרק ברווח שביניהם יכול הגבעול לצמוח ולעלות ולבקוע את האדמה שמעליו.
יופי.
[ליצירה]
שיר פשוט ויפה, הזכיר לי קצת את השיר של עברי לידר: "לפעמים נראה שכל מה שאני רוצה - זה לשבת בבתי קפה..." (מקווה שציטטתי נכון). 2 השורות האחרונות נפלאות בעיני: "היו לי רגשות מעורבים / בריק".
[ליצירה]
"אדם יסודו מעפר וסופו לעפר" גם אם בחייו היה לפי המשפט הנפלא שתווית בשירך: "צור מפוסל" לעומת אחרים שהיו רק "אדמת לס בסערה". שיר נפלא! תודה רבה!