[ליצירה]
חסר לי מסר בכל הסיפור הזה... אבל אם כבר-
אם כבר יעקב והבאר אז משהו שחשבתי בדיוק. מי אמר שאין דבר כזה אהבה ממבט ראשון? שזה שייך רק לסרטים? הנה יעקב מתאהב ברחל בן רגע. במבט ראשון הוא מכיר אותה עד זיהוי אפילו של חוסר השלמות של החיבור שבינהם. "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" ואם זה בתורה סימן שגם אנחנו כאלה. לפחות בפוטנציאל.
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
רק בגלל שהבטחתי
אבל גם בגלל שזה באמת סיפור מיוחד, רווי בכל האמונות, תפלות או לא, שיש לנו על בריאת העולם.
כתוב בצורה סיפורית, אולי אפילו מעט ילדותית, אבל מאיר את כל סיפור בריאת העולם באור שונה לגמרי.
רק לדמיין את בורא העולם בתור ילד קטן ותחמן.. ובכלל את החיים שלנו כתוצאה מזה בתור קוריוז..
חביב ביותר!!
[ליצירה]
חחח... ענק!
והזוי לחלוטין :-)
אהבתי וצחקתי :-)
אגב, אולי ערוגה וחתלתול התכוונו לטרחנות מסביב לתיאטרליות של האמא והכסא, או לחלקי המחשב הנישא, או אולי לבדיחה עם החרדל משומה. בכולופן, זה מה שצרם לי, אבל בהחלט הרוב פה ענק לגמרי!
[ליצירה]
אולי זה הקטע.. ועדיין...
אם הוא יתפקע אז הוא יחיש את פעימותיו? זה לא אמור להיות הפוך?
וה"אז אדיש" שבסוף סוגר את זה כמו שצריך, אהפתיותו.
אה, והוא מזכיר לי משהו בצורה מחרידה ואני לא מצליח לשים על זה את האצבע.. יש'ך רעיון?
[ליצירה]
בואי בשלום
בואי בשלום, זו היתה הבעיה :-)
בסופו של דבר גיליתי שמבין כל קוראי האינט' רק אחת הגיבה (במקום אחר) וכתבה שהיא מחבבת סגנון אדם-ברוך שכזה.
זו היתה הנקודה בה חשבתי שחייבים להסביר אחרת השיר הזה יעצר באדם ברוך - שזה אחלה של מקום אולי, אבל לא המקום של השיר הזה.
טובי - שתוהה איפה המקום שלו עצמו, נו.. נחכה למחר ונראה אי"ה..
[ליצירה]
לציבור הקוראים
בקשר לסיפור - זה סיפור די ישן, ופשוט שכחתי להעלות אותו לכאן..
לאחר קריאת הסיפור "דרקון" הערתי שהוא די דומה לסיפור הזה, ורק לאחר שהכותב העיר לי שלא מצא אותו שמתי לב שבאמת לא העליתי אותו על מגש היצירה...
אז.. הנהוא.
[ליצירה]
יפה מאד
מאד מתאים לשם הקטגוריה - הרהור.
מזכיר לי את תחילת הסרט "אדפטיישן" - ההרהורים בהתחלה של "צ'רלי קאופמן", מומלץ לראות - אחד הקטעים הבודדים שהצליחו כמעט ללכוד את ה'הרהור'
[ליצירה]
אוקיי...
אני מאד מקווה שזה לא הושר לכבוד גברת מרכבה או העלמה מג"ח... :-)
נחמד לי לקרוא על הספן שצריך לצאת למדינות רחוקות, רק בתחפושת שריונר...
[ליצירה]
חביב חביב למדי.
כמה הצעות שיפור :
אני תוהה האם כדאי לשנות את החומוס פול ל"על האש" - יותר נאמן למקור ועדיין שומר על הסגנון העכשווי.. (צודה לי צייד...) - לשיקולך.
בנוסף - אם יש מקור לכך שבשמים מצטערים על עשיו, אולי כדאי להביא בסוף את זה כציטוט במקום שורה קצת-תלושה שכזו. ("ורוח הקודש וכו').
אה, ובתור 'הצעת יעול' שכזו - אולי כדאי לתאר את היחסים של עשיו כבכור שבכורתו נמכרה : המעמד שלו בבית, ההרגשה כלפי יעקב וכו'...
אבל חוצמזה? חביב בהחלט.
[ליצירה]
אדפטיישן.
מאד הזכיר לי קטע ב"אדפטיישן" בו תסריטאי מתחיל מנסה להסביר לתסריטאי מתוסבך באיזו קטגוריה בדיוק אפשר להכניס את הסרט שלו..
הסרט מומלץ, וגם השיר :-)
[ליצירה]
לא רוצה כותרת.
אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה.
זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי!
כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב.
לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו.
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).