בס"ד ‏יום ראשון‏ כג' תשרי הבעה לפעמים אני רוצה, לגעת באוושה למשש את היוצא, מתוך צליל ונקישה לעצב ישר ומוכנית, וליצור פסל ותמונה למסוך לסמל או תבנית, את פלאי ההאזנה לשפוך על הנייר, את כוחה של הבנה ללא חוסם אכזר, בדמות עט ומכונה לתפוס את המכחול, ובמשיכה ישירה להמשיך אליו הכל, ללא הפסק וברירה בהסבר להשתכשך, ואז לצלול עם הקורא, שעליך הוא סומך, כמו ילד על הורה. ולראות בעיני המקבל, כשיד ביד איתך זורם את דרדר הבורות נובל, ועץ חכמה עולה וקורם לעיתים אני רוצה, לגעת באוושה להקיף ולמצה, ללטף את רשרושה ולהביע בנביעה, זכה וחדשה את שברירות הנגיעה, ואת יפי הגישה.