הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
בלאבו בלאבו (שזה בראבו ביפנית)
כשראיתי את הכותרת חייכתי וחשבתי 'בטח יצירה גרועה, אבל השם כבר ראוי לח"ח'
מסתבר שטעיתי :-)
יצירה מטומטמת שכזו לא ראיתי כבר הרבה זמן, ונהניתי מכל רגע :-)
ב'זה כתוב באנגלית!' צחקתי כדבעי :-).
כל הכבוד :-)
[ליצירה]
אהממ... טוב, תודה :-)
וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו...
בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר?
""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"."
תודה מראש.
[ליצירה]
לחתלתול וטל
הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
[ליצירה]
כפי שעדי אמרה.
זה מאד הזכיר לי את השיר של יוסטון.. עם הבדל "קל" בסגנון ובצורת האמירה.
שיר מצויין.
[ליצירה]
כתוב טוב
אבל.. לא'דע.. הרגשתי כאילו אין לו 'סיום'... צריך איזה גראנד פינאלה לדבר כזה גדול ומרשים, וההרגשה שלי (שוב, הרגשה, יתכן שזה סתם תלוי בכלום ועומד על שומדבר) אומרת שצריך משהו יותר מזה.
[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
תגובות