הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
אולי זה הקטע.. ועדיין...
אם הוא יתפקע אז הוא יחיש את פעימותיו? זה לא אמור להיות הפוך?
וה"אז אדיש" שבסוף סוגר את זה כמו שצריך, אהפתיותו.
אה, והוא מזכיר לי משהו בצורה מחרידה ואני לא מצליח לשים על זה את האצבע.. יש'ך רעיון?
[ליצירה]
חביב בהחלט
וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה..
מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..)
[ליצירה]
איום ונורא
הכל.. הביצוע, המילים, הרעיון ואיך שהוא הונח..
בקיצר - סיפור פואנטה מעולה..
סירנו - מרגיש ממש איום ונורא
נ.ב.
זו רק תגובה, היא לא חייבת להיות יותר טובה מהמקור
[ליצירה]
שנון ומוצלח...
(חוץ מהניטפוק הנכון על חוקי הנבדל והצורך במסירה...)
ולמי ששאל, לעניות דעתי כוונת המשורר היתה על קורות עם ישראל ממלחמת ששת הימים (דקה 67) ועד ימינו אנו - ה"חלוץ הימני" דהר קדימה ופתאום גילה שהוא נמצא לבדו והשופט מרים את הדגל לנבדל - מה שלא היה קורה אם שאר השחקנים (עם ישראל?) היו פורצים איתו קדימה.
אגב - אישית, במקרה כזה (ואם נאמר שמדובר באו"ם כשופט) צריך לדעתי לזרוק חצץ על כבוד השופט (לא בלוקים. הם נגמרו במשחק מול שוודיה) ולפתוח בקריאות "השופט....".
[ליצירה]
לא אהבתי
אבל זה נוגע בדיוק שם בפנים, במקום ההוא, אז כנראה זה טוב.
אה, ואולי כדאי לקרוא לזה "ימים כתיקונם".
ובגלל שזה מנהג לתת כאן כוכביות (כך נראה) - כוכבית.
[ליצירה]
בלאבו בלאבו (שזה בראבו ביפנית)
כשראיתי את הכותרת חייכתי וחשבתי 'בטח יצירה גרועה, אבל השם כבר ראוי לח"ח'
מסתבר שטעיתי :-)
יצירה מטומטמת שכזו לא ראיתי כבר הרבה זמן, ונהניתי מכל רגע :-)
ב'זה כתוב באנגלית!' צחקתי כדבעי :-).
כל הכבוד :-)
[ליצירה]
מממ...
לוממש התחברתי...
נשמע כמו שילוב מוזר של רב-נחמן, יוסף הצדיק ואגדה לא מוצלחת במיוחד של האחים גרים.. :-)
אם יש כאן קאץ' שלא תפסתי, אנא, אמור לי...
תגובות