המקור של האוזן.


ויהי פעם בשושן הבירה,

בחורה נפלאה, כחמה היא ברה.

בענווה הצטיינה, בצניעות נהדרה

אך רק בדבר אחד נעדרה.


אותה בחורה רבת היתרון

חסרה באפייה טיפת כישרון

כך כל מתכון (- ללא חיסרון!)

יצא מהתנור כחולה שיגרון


למזלה של אותה בחורה נפלאה

בצו שמונה למלך נקראה

ורק על סמך גזרתה ומראהּ

למלכת העולם פה-אחד נבחרה


לאחר כל אלה הדברים

הסיפור של המן, ובכלל – פורים

באו חכמים נבונים וישרים

והודיעו למלכה ולכל השרים:


"מלכתנו היפה, קבלי סחטין

  אך נשאר רק דבר אחד ללבן

  איזה מאכל את החג יסמן?

  החליטי לבד, ונאמר אמן"


המלכה החליטה על זה הדבר:

אוזניו של המן נראות נהדר

הן רכות, עגולות ומצחיקות עד מחר

נאפה בצק עגול ונצפה בסוכר!

 

ישבה המלכה ושינסה מותניים

כל היום היא לשה בצק בידיים

היא הכניסה לתנור מאפה משמיים

אך התוצאה, אבוי, זוועה זוועתיים.


במקום עיגול יפה וחדש

יצא מאפה מעוך ומטופש

הסוכר הפך לשחור ממש

והשוליים התקפלו לצורת משולש

 

אך ממתי מפריע תיאור מציאותי?

(בעיקר כשמתעסקים עם משהו דתי)

לשנות את ההיסטוריה, זה קל ושטותי

וזהו ´המקור של האוזן´ – הסיפור האמיתי