בס"ד
כשיאמר "באהבה" יכוון לקבל עליו ארבע מיתות בית דין.
לקוח מכוונות בסידור
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצויין פשוט, ישיר וקולע [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה מטומטמת.. ועדיין - אפשר סוף אחר? בלי קשר לבעיות גזע\דת\מין... - פשוט.. לוממש הבנתיותו ולוממש אהבתיותו... עד הסוף? מעולה, פשוט עונג אמיתי.. מהקטע של "ונעשה אהבה" (קטע מעצבן שצועק 'אני מודרני, אני מתחיל משפט ב "ו"')? לואהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט אהבתי עכשיו.. יש קאץ' כלשהו בבן של"ך"? כלומר - (בציטוט מהסבא שלא יודע לדבר עם השפתיים) גם הוא מישהו מיוחד? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט לחייך כל הדרך אל הסוף רעיון מצויין. בהתחלה תהיתי האם להכנס לזה.. בד"כ אני לא מתלהב מתחלופת מכתבים. שמח שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מ צ ו י י ן אהבתי את "עינבל בפעמוני הצחוק", אוהב ביטויים כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר משובח בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו... התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!" ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית... בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה. אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת. לדעתי זה מעולה. החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?) בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש הרבה יצירות עצובות.. מצד שני, אין הרבה יצירות שמעציבות אותך. זו עשתה את זה. עצוב. יפה ועצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הגן שלנו סגור... אז לפעמים כן נעים לקרוא על גן סגור... ו.. ניסית לחרוז ולמשקל אותו? אני חושב שזה יכול להיות מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים מאד מזכיר לי יותר את שבועות - שם ההקבלה ל'נישואין-כתובה' שגורה יותר. ואהבתי את המנחה החבותה :"), ככלל - הטיות כאלה מעלות לי חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
תגובות