בס"ד
יום רביעי ה' תשרי התשס"ג
תאווה
כקול כּלָּה בחזותה עולל
כקול מכלֵה אשר יקולל
ככל אשר יחזה בקלל
ובהרעימו קול אשר לא יוקל
יעכל
יאוכל
ויחדל.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה למגיבים חתלתול - האמת היא שהסיפור נכתב בדיוק מסיבות הפוכות... :-) חשבתי לעצמי "למה אף אחד לא מבקש ב'מציאות' אין-סוף משאלות כמו כל ילד ממוצע?" משם הסיפור המשיך. אלדד - התקפת הג'ינים הזו אינה כל כך התקפה - את הסיפור עם יקותיאל (שעדיין לא מוצא חן בעיני, אגב) כתבתי בסביבות ראש השנה. כוכב - אתה צודק. יתכן שזו משאלה כפולה. מצד שני - יתכן שלא (כי זה תיאור מציאות אחת גדולה), ושנינו לא קיבלנו בנושא הזה הרצאה של עשרים דקות מג'יני... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן... הפסוק האמיתי הוא "והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה כאור שבעת הימים".. לא יודע אם שינית בכוונה או לא... [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, בהחלט. רק... השאלה היא (אם נתמקד בתוכן ונכין את הפייזרים למצב 'פלסף') האם אחד כזה באמת נקרא 'מאמין לא כופר וכו''... טוב, נקודה למחשבה... אה, ואז ראיתי ש'אני זה אני' כבר כתב את זה.. נו טוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק אותי :-) אתה יודע למה? כי אני כבר עשיתי את זה! :-) כתבתי כאן פעם סיפור על נקודה בשם "דוט" (צ'אל את מישי, היא קראה לעצמה ככה הרבה זמן בגלל זה...) ואת הסיפור כתבתי עם נקודה אחר כל מילה (או אות, לא זוכר בדיוק...) אז איך אמרו בספרים, בשירים ובמפות הכוכבים? אונה לך ואונה לך! (או בציטוט מדוייק "שתי אונות לירדן, זו שלך וזו גם כן") [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט לחייך כל הדרך אל הסוף רעיון מצויין. בהתחלה תהיתי האם להכנס לזה.. בד"כ אני לא מתלהב מתחלופת מכתבים. שמח שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר משובח בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו... התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!" ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית... בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה. אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת. לדעתי זה מעולה. החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?) בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] חמדמד :-) אגב, תהיתי מה יקרה אם תצייר להם עיניים מרושעות... [ליצירה]
- [ליצירה] שנון ומוצלח... (חוץ מהניטפוק הנכון על חוקי הנבדל והצורך במסירה...) ולמי ששאל, לעניות דעתי כוונת המשורר היתה על קורות עם ישראל ממלחמת ששת הימים (דקה 67) ועד ימינו אנו - ה"חלוץ הימני" דהר קדימה ופתאום גילה שהוא נמצא לבדו והשופט מרים את הדגל לנבדל - מה שלא היה קורה אם שאר השחקנים (עם ישראל?) היו פורצים איתו קדימה. אגב - אישית, במקרה כזה (ואם נאמר שמדובר באו"ם כשופט) צריך לדעתי לזרוק חצץ על כבוד השופט (לא בלוקים. הם נגמרו במשחק מול שוודיה) ולפתוח בקריאות "השופט....". [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני התחברתי ל"חמש עשרה וארבע שנים" (למרות שאצלי זה יותר חמש עשרה ושלוש עשרה שנים...). לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, וכך היה מונה - אחת, אחת ואחת... [ליצירה]
- [ליצירה] תראה, יורם תומר... אמרו את זה קודם לפניך, האם זה משנה? [ליצירה]
