בס"ד
יום רביעי ה' תשרי התשס"ג
תאווה
כקול כּלָּה בחזותה עולל
כקול מכלֵה אשר יקולל
ככל אשר יחזה בקלל
ובהרעימו קול אשר לא יוקל
יעכל
יאוכל
ויחדל.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו, משובח ביותר. הרעיון עצמו לא כזה חדש, אבל ההשלכה על ר' עקיבא נוקבת וחדה. [ליצירה]
- [ליצירה] לחם פנים, הא? כלחם הפנים לפנים... השוואה יפה מאד. ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב גם במובן הרעיוני, גם ביחסי, ובעיקר בספלאשי של הרעיון היחסי.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... זה לא שיר האנטי-מכבי הכי מיליטנטי ששמעתי אי פעם... (ברצינות.. להכניס את רק פעמיים את המילה 'הפועל' ורק פעם אחת 'אדום'??) אבל מה שכן זה שדווקא את העיקר שכחת לנקד, אז למי שלא הבין : kiss the crowd זה שם השיר באנגלית. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב בהחלט וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה.. מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד דיברת כל כך יפה על שתי הארצות עד שאיבדתי פה ושם לאיזו מהן התכוונת מתי.. בכל אופן - יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאד!! שיר זורם מאד וסימן השאלה בסוף בא במקום. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ורות דבקה בו... סיס, כולכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני! גמני! אנא עזרו לי ידידי בין הצ'יפס, הבוטן והפאי להבין דבר פשוט לא גנטיקה או שיבוט איך שיר כזה חשוב עם מאכל כל כך אהוב הופך עורו לשידוכים בין מרב למר פרחים? צועק אני בקול גדול לפני שנאבד הכל החזירו עטרת הבלינצ'ס למקומה השאירו אותה בלי טבעת והינומה כי זאת יודעים כל אחת ואחד בלינצ'ס לקינוח הוא עם שוקולד בלבד ואם תמשיכו בדרככם הרעה ולחופה תשאפו בכל עת ושעה אנקוט אני בצעדים שכוחי אל ואביא הנה, את ירושלמי - שמואל! [ליצירה]
- [ליצירה] הצעה קטנה לשיפור? אם אתה רוצה שיהיה ב'במשפט אחד' (ולדעתי כדאי להשאיר את זה...) אל תעשה הפסקות של שורה... פשוט כתוב הכל עם מקף ביניהם (פתח-את-הדלת-אבל-לא-יצא-....) עד לסוף, ואת ה"גמר עם הסיפור..." כתוב רגיל (או גם עם מקף...) יותר שייך ל'במשפט אחד' ויותר מתאים (לדעתי הקובעת, כמובן) למה שניסית להעביר... (או למה שהרגשתי שניסית להעביר, אבל מה ההבדל, הא? :-)) [ליצירה]
