בסד

יום שישי ל´ תשרי התשסה

שני נרות בליל


ביער שחור ואפל
אי שם בגבולות דמיוננו
בין חושך אחד לעוד צל
מבליחים שני אורות לפנינו

ונגיע אחריהם במהרה
לבקתה עתיקה ודולפת
שם מחכה נערה צעירה
שלשוב אהובה היא כוספת

ובכל עת ינטו צללי ערב
תודלק אש תמיד לעולה
באדן חלונה תצרוב צרב
ותקריב, היא, מנחה בלולה

כי כן ביקשהּ הבחור
לפני עוזבו את דלתיה
השאירי סימן ברור
שיזכור, שיחזור לִפְאתיה

רחמנהּ חפץ בליבהּ
אז במקום כבש או איִל
העלתה מנחת רש מקירבּהּ
שני נרות קטנטנים בכל ליל