[ליצירה]
לא רוצה כותרת.
אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה.
זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי!
כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב.
לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו.
[ליצירה]
אהממ... טוב, תודה :-)
וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו...
בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר?
""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"."
תודה מראש.
[ליצירה]
מסכים עם שיר.
ובנוסף - הקטע עם 'לשבור קופות חיסכון' (צריך לעשות באמת a monkey saving במקום החזרזיר המסורתי..) הצחיק אותי בהתחלה, אבל עם הזמן הוא איבד מטעמו (כשהוא חוזר בכל פזמון שוב ושוב ושוב רק עם השינוי בהמשך)
[ליצירה]
עוד אחד לעולם דרקוני האגדות? :-)
אה, ויש בעיות משקל עצבניות פה ושם.
אגב, את חלקם אפשר לפתור בקלות... (למשל : נודע אך בלבלוב הפרחים בַירוק - אני חושב שבשביל המשקל עדיף פשוט להוריד את "אך"...)
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
מממ...
לוממש התחברתי...
נשמע כמו שילוב מוזר של רב-נחמן, יוסף הצדיק ואגדה לא מוצלחת במיוחד של האחים גרים.. :-)
אם יש כאן קאץ' שלא תפסתי, אנא, אמור לי...
תגובות