[ליצירה]
משהו קטן שמצאתי באחד הפורומים..
"בקרב רבים מהטולקינאים רווחת ההדעה שלגולס אינו בלונדיני ושהסרט והציורים טועים אולם אני תמיד פקפקתי בזה. קודם כל כדי להבחין בצבע שיערו של לגולס צריך לדעת לאיזה פלגה של עלפים הוא משתייך. אנחנו יודעים שאביו, תרנדויל, הוא מהסינדר אולם אנו לא יודעים את זהות אימו. בהחלט אפשרי שהיא מהאברי, אשר לא יצאו למסע הגדול, וצבא שיערם אינו מוזכר. יכול מאד להיות שהיא הייתה בלונדינית. בנוסף לזה, צבע שיערם של הסינדאר לא מוזכר ( רק של בודדים). כל זה הוביל אותי לחשוב שיתכן מאד שלגולס בלונדיני, אך לא מצאתי לזה ביסוס בטקס. היום כשקראת את ההוביט עליתי על המשפט הבא:
and at the head of a long line of feasters sat a woodland king with a crown of leaves upon his golden hair
תרנדויל בלונדיני. לכן סביר מאד ( לא וודאי) שבנו, לגולס, גם הוא בלונדיני.
אני יודע שיש להתיחס בזהירות לדברים הכתובים בהוביט אולם לדעתי אין לפסול אפשרות שלגולס היה בלונדיני."
ויותר ממה שכתוב כאן יש שם. :-)
[ליצירה]
ועל זה מתפללים "שתישאר צעיר לנצח" :-)
פואנטה חביבה שדי הפתיעה אותי.
(ושוב, נקד את ה"מתחפש" או שתשים 'מתחפ"ש'... - עדיף לנקד)
ועודפעם - :-).
נ.ב.
שרהבערוגה, מה הלאה? גן עדן, חושבני, לא?
[ליצירה]
לבריאות.. אבל...
השיר הזה נוצר כחלק מסדנה פרטית שהשתתפתי בה :-)
היתה דרישה מרכזית אחת בשיר, נראה מי יגלה (רמז : גלו מה המשותף לכל שתי\ארבע שורות)
[ליצירה]
נגה...
לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות...
בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-)
זה הכל.
[ליצירה]
סיפור טוב, טוב מאד
אבל אפשר לשפר, הרבה מאד.
דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...).
דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני.
"ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. "
כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים)
סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת.
שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון.
[ליצירה]
ואיי!
זה הזכיר לי סיפור של אסתר שטרן על ילדה בת 10, מומלץ. (לא, זה לא סרט.. בינתיים.)
ואני חושב כמו הגישה השניה של החתלתול - עדיף להשאיר אותו כך ולא להמיר עוצמה באורך.