בס"ד
יום רביעי כב' כסליו
תהייה
אי הרהור עם תשובה
מובטחת מקדם עם חכמה עזובה
לבושה בבגדי שחור יקרים
מגואלים בשמן הנוטף מהררים
מתנשאים למעלה מאיימים, מפתים.
אורגים כבלים משעורים לוהטים
עד לנקודת ה"זהו, היה"
ומשאירים אותי\אותך בודד בתהייה
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. אני מסכים עם אניהיא פלמונית במאה אחוז - גם לגבי הביקורת וגם לגבי השינוי-כתב. ועוד משהו - זה אמור להיות מבולבל אש, או שזה רק אני? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... יש יותר מדי מה להבין? הבנתי שזה דימוי (ואחלה של דימוי) למשהו מלאכותי ולא אמיתי ש"היא" הבינה רק כשהיא באמת התקרבה אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם אני נהניתי קטע פשוט, אנושי וטוב. והציטוט (עם הקישור ליצירה הזו) מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי משפט.. חלק מתמונה שהיתה בחדר של ההורים שלי מאז שאני זוכר את עצמי : "האשה היא לא רק הנחש, היא גם התפוח"... :-) נותן לזה משמעות חדשה [ליצירה]
- [ליצירה] אדפטיישן. מאד הזכיר לי קטע ב"אדפטיישן" בו תסריטאי מתחיל מנסה להסביר לתסריטאי מתוסבך באיזו קטגוריה בדיוק אפשר להכניס את הסרט שלו.. הסרט מומלץ, וגם השיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] 'סתכל על זה בצורה הזו... אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק." טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון? בקיצר, c'est la vie. אה.. וסיפור יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן ולא. כן, הספר יותר עשיר. לא, הסרט מצליח להקרין אליך את הטירוף בריל-טיים - דבר שבד"כ קשה לעשות בספר בלבד. (הוא הצליח לתפוס מהטירוף שיש בספר) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... זה לא שיר האנטי-מכבי הכי מיליטנטי ששמעתי אי פעם... (ברצינות.. להכניס את רק פעמיים את המילה 'הפועל' ורק פעם אחת 'אדום'??) אבל מה שכן זה שדווקא את העיקר שכחת לנקד, אז למי שלא הבין : kiss the crowd זה שם השיר באנגלית. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ופשוט מוצלח. הקטע עם הציפורן משובח לחתולין! (וגם לבעלי ציפורניים כסוסות שכמוני) [ליצירה]
