היא צוחקת
מניפה של כוכבים
שאורם נוגה
גם אחרי שהם
כבים
היא מחייכת
קשת בענן
שכל שבע מסילותיה
בוהקות
בלובנן
היא הולמת בי
מטר זיקוקים
שאת שמה על לוח
השמיים
חוקקים.
כי בשמיים היא.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, אני לא הבנתי. דיברת פה על התורה? תורה ארוטית? מה? תואיל להסביר לי? [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי לאכזב... אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...). ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים... [ליצירה]
- [ליצירה] הלו אתה רומנטי ויפה. נדיר למצוא מישהו משלנו (הזן המחוספס רגשית) מתבטא ככה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן מרגש ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו! ביטויים מדהימים. מרגש בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ע-ו-ל-ה קצר וטוב, עשה לי טוב לקרוא את זה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזה ביטויים יפים.... לצחוק כוכבים! אהבתי במיוחד, לאור המצב רוח הכוכבי-משהו שלי לאחרונה (או שלא רק לאחרונה). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כמה הערצה... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מתוק... אם כי עצוב קצת, לא?! הסוף... מאכזב שהיא בשמיים... או שלא הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמרו את זה לפניי אבל הביטוי- צוחקת כוכבים הוא כ"כ יפיפה! אפילו הוספתי אותו לרשימת מילים שאני הכי אוהבת שזעקה לרענון בזמן האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לתת לכל הברה את הכבוד המגיע לה! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני גואה וגועה למקרא ההרהור הזה! גם אני רוצה הרהורים צבעוניים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה שיר שמתלחן מעצמו... אני לא מצליח לקרוא אותו בלי להרכיב עליו איזו מנגינה! משקל נהדר, זרימה מצוינת, פסגה נישאת לקראת הסיום. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא לא מכיר יעקב ואילנית ובכל זאת אני חושב שזה יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, לא קיוויתי, כל כך קיוויתי, שאיש מהכותבים לא יהין לגרור אותנו אל תוך זה. כי זה כאב שאיננו מבינים, שלשווא ננסה לטעון כי אנו מזדהים עמו. [ליצירה]
- [ליצירה] לעופים לעופים - בעיקרון, אתה צודק. אני מסכים כמעט עם כל מילה. אני לא חושב שהשיר הזה מפאר ומרומם, גם אם הוא לא ממש מביע ביקורת. ניסיתי לקחת תמונה שקיימת או לא קיימת במציאות, ולהציג אותה בפניכם. עיקר האפקט של השיר הוא בעיניי - כפי שביטאתי בכותרת שנתתי לו - יצירת הניגוד בין התוכן הזוועתי לבין המשקל הילדותי-משהו, המתרונן. ניגודים כאלו מעוררים בי מחשבות, תשומת לב הן לצורה והן לתוכן. הניגוד המזעזע הזה בעצם מקיף אותנו כל הזמן. למשל כאשר הטלוויזיה סוחרת במוות: היא מציגה בפנינו מהדורת חדשות מדממת במיוחד, שנקטעת באמצעה במקבץ פרסומות. ואחר כך באים במאים, לוקחים תערובות של רצח ואימה ורוקחים מהן להיט קולנועי שובר קופות. השיר דנן מנסה לרקוע על המסך הקצנה של ההתנהגות הזו. הנה, ניקח אירוע סופר-טראגי ונעשה ממנו מחזמר. למה לא. [ליצירה]
- [ליצירה] לטובי במיוחד שהילדים יעצמו עיניים... אל תבינו לא נכון, אני נגד יצירות פרובוקטיביות. אבל במקרה שלפנינו, זה יצא כל כך טהור... וגם נוטע תקוות: לפעמים אנחנו מסתכלים 'עליהם', על המבוגרים-עם-הילדים, כאילו אבדה מהם לחלוחית החיים. וכשאני רואה יצירה כמו זו, אני מסוגל להאמין שלא נגזר עלי להפוך לאחד 'מהם', כי יש גם אחרים (ואולי כולם?). תודה, אורנה. תבורכי [ליצירה]
- [ליצירה] אויש זה היה אמור להיות "ולו רק כדי", וגם לא להישמע ציני. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! מה חבל שכולכם כבר חבטתם במתקרבת שלא נהנתה מעירוב הסגנונות, ולא הותרתם לי טפח שאחבוט בו גם אני. פשוט נהדר. האם המעשה באמת היה? [ליצירה]
תגובות