היא צוחקת
מניפה של כוכבים
שאורם נוגה
גם אחרי שהם
כבים
היא מחייכת
קשת בענן
שכל שבע מסילותיה
בוהקות
בלובנן
היא הולמת בי
מטר זיקוקים
שאת שמה על לוח
השמיים
חוקקים.
כי בשמיים היא.
אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...).
ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים...
[ליצירה]
צר לי לאכזב...
אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...).
ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים...
[ליצירה]
שוב אתם
כלום לא חשוב, כלום לא עוזר
כשעמירם והממזר
איש ברעו רוצים לסנוט
בחרוזים בלי מנגינות
אולי במקום סתם לדקלם
ומהשיר להתעלם
למדוני משהו מסעיר
על המסרים אשר בשיר?
ולעמדתי שלי: אורי - ממש אהבתי את המשקל. מורכב ועדיין מצלצל נהדר.
[ליצירה]
יפהפה
ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה.
מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו.
[ליצירה]
אני לא מאמין...
לאן הוויכוחים באתר הזה הידרדרו...
סתם הערה, טובי: יש לומר "אני אסביר" ולא "אני יסביר". אני לא נוהג לתקן אחרים, אבל הגוף-שלישי הזה עושה לי צמרמורת ומסריח מסיגריות. אתה מוזמן לחרוץ 'גרוע' על כל שורה שכתבתי פה אם הדבר יקל עליך, אבל אנא, כמי שמעיר לאחרים על תחביר, הימנע מלרכוש את הדקדוק שלך אצל ספקים מפוקפקים.
[ליצירה]
בלי שום כוונה ללגלג, זה הזכיר לי שיר שהופיע פעם במדור סאטירי:
אני אמן השכנוע העצמי
אני אמן השכנוע העצמי
אני אמן השכנוע העצמי
וכו'
אז שיהיה לך בהצלחה! אני יודע שאת זקוקה לה!
[ליצירה]
וואו, וואו, וואו
רעיה, את מדהימה.
איך הצלחת לקחת סיטואציה יומיומית - איזה יומיומית, אם תחשבו עליה, היא מתרחשת אלפי פעמים ביום - ולעשות ממנה סיפור עוצר נשימה. לא נראה לי שאני אוכל לעבור בזמן הקרוב ליד מגרש משחקים בלי לחפש את יונתן שעומד שם בפינה.
ואגב, זר זהב - אני לא חושב שהסיפור מדבר על ילד "חריג". הוא רגיל, אך נמצא בשוליים של הרגילות.
תגובות