היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
ב"ה
אתה לא צריך להיות במקביל אליה, אתה צריך להיות ממש ממש ממש איתה! על אותו קו! חוצמיזה, ששבילי החיים פתלתלים למדי. אגב, אם אתה מאוד רוצה לפגוש אותה במהרה, אני ממליצה על המלצתו של חתלתול בפורומים בשרשור הקרוי "משפט הדוס השלישי".
רציתי לספר לך שעשיתי מבחן במתימטיקה ואז נכנסתי בשיחה עם המורה הבוחנת ומה הסתבר לי? אתה לא תאמין!
כן! כן!!! זה נכון!
לא מאמין?
תקרא שוב.
עדיין לא מאמין?
ריד מיי ליפסטיק: ישרים מקבילים נפגשים באינסוף.
דוגרי, נראה לך שלא שווה לחכות?
אני אופטימי.
איש.
[ליצירה]
אתה לא חייב ל
היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
[ליצירה]
שיר משובח
בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו...
התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!"
ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית...
בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה.
אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת.
לדעתי זה מעולה.
החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?)
בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד.
[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
[ליצירה]
סיפור כתוב טוב..
אבל הפואנטה נהרסה מאז שהומצא לו סרט בשם "מאטריקס"..
באותו סרט לא ידוע, הגיבור בורח, מגיע לדלת, פותח אותה, פוגש את הרע, נורה על ידי הרע, ומת על ידי הרע.. (אותה נקודה בה הגענו בסיפור שלך..)
אח"כ מישהי מנשקת אותו וכך הוא חוזר לתחיה... (אם תקלעו למבחן בסגנון "מצא שני דברים זהים במטריקס והנסיכה הקסומה" הנה טיפ..) אבל על הקטע הזה כבר לא כתבת...
[ליצירה]
'סתכל על זה בצורה הזו...
אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק."
טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון?
בקיצר, c'est la vie.
אה.. וסיפור יפה :-)
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
גם אני התחברתי ל"חמש עשרה וארבע שנים" (למרות שאצלי זה יותר חמש עשרה ושלוש עשרה שנים...).
לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, וכך היה מונה - אחת, אחת ואחת...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מסכים עם שיר.
ובנוסף - הקטע עם 'לשבור קופות חיסכון' (צריך לעשות באמת a monkey saving במקום החזרזיר המסורתי..) הצחיק אותי בהתחלה, אבל עם הזמן הוא איבד מטעמו (כשהוא חוזר בכל פזמון שוב ושוב ושוב רק עם השינוי בהמשך)
תגובות