היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
ב"ה
אתה לא צריך להיות במקביל אליה, אתה צריך להיות ממש ממש ממש איתה! על אותו קו! חוצמיזה, ששבילי החיים פתלתלים למדי. אגב, אם אתה מאוד רוצה לפגוש אותה במהרה, אני ממליצה על המלצתו של חתלתול בפורומים בשרשור הקרוי "משפט הדוס השלישי".
רציתי לספר לך שעשיתי מבחן במתימטיקה ואז נכנסתי בשיחה עם המורה הבוחנת ומה הסתבר לי? אתה לא תאמין!
כן! כן!!! זה נכון!
לא מאמין?
תקרא שוב.
עדיין לא מאמין?
ריד מיי ליפסטיק: ישרים מקבילים נפגשים באינסוף.
דוגרי, נראה לך שלא שווה לחכות?
אני אופטימי.
איש.
[ליצירה]
אתה לא חייב ל
היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
[ליצירה]
בקשה מטומטמת..
ועדיין - אפשר סוף אחר?
בלי קשר לבעיות גזע\דת\מין... - פשוט.. לוממש הבנתיותו ולוממש אהבתיותו...
עד הסוף? מעולה, פשוט עונג אמיתי..
מהקטע של "ונעשה אהבה" (קטע מעצבן שצועק 'אני מודרני, אני מתחיל משפט ב "ו"')? לואהבתי
[ליצירה]
מסכים, בהחלט חמוד.
ו'פיסוק' לא אומר שצריך לשים רק פסיקים.. :-)
שים נקודות - כמו ב"נתבקשתי לכתוב חיבור." למשל - ותוריד מדי פעם לשורה חדשה.
בנוסף - אתה יכול לוותר על כמה סוגריימים, כדאי לעשות כך. (לא למחוק את מה שבתוכן, פשוט לסגנן את זה בצורה טיפה שונה ולהוריד את הסוגריים עצמם)
[ליצירה]
מרשים מאד
מזכיר לי יותר את שבועות - שם ההקבלה ל'נישואין-כתובה' שגורה יותר.
ואהבתי את המנחה החבותה :"), ככלל - הטיות כאלה מעלות לי חיוך.
[ליצירה]
[ליצירה]
איך מורגן אמרה?
"מקסים לחתולין" :-)
כי זה יכול לעצבן ת'חתול ועדיין להקסים אותו...
מה שמוזר (לדעתי בכולופן) זה שמה שתפס אותי היה דווקא 'ולשיר את המנגינה הזאת'... - בקריאה הראשונה זה רופרף הלאה, אבל תפס אותי ממש חזק בקריאה השניה.
(אה, והערונת : "אדמה רטובה מהגשם" - "אי אפשר להבחין בין..." - נראה שצריך משפט\מילת קישור בין שני החלקים האלה...
[ליצירה]
התחברתי.
לתיאור, למטאפורות ולסצנה.
(אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..)
[ליצירה]
'סתכל על זה בצורה הזו...
אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק."
טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון?
בקיצר, c'est la vie.
אה.. וסיפור יפה :-)
תגובות