לב פועל הוא לב שותת דם.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה אוף, אבל למה זה חייב להיות ככה?! (אממ... כי אחרת לא נרגיש שאנחנו חיים?) [ליצירה]
- [ליצירה] ואף על פי כן בעברית, שותת דם הכוונה שהדם יוצא ממנו בלי שליטה. הלב מזרים את הדם, לא שותת אותו. (ואו, אני באמת קטנוני הלילה...תסלח לי נכון?) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד גם לב פצוע שותת דם, מה דעתך להחליף את המילה פועל בפועם, אך גם ככה זה נשמע יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למעיר ההערות הקטנון חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין.. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אפשר להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה שזה חכם ונכון ! [ליצירה]
- [ליצירה] בפשטות אהבתי את זה. "אין דבר שלם יותר מלב שבור" מתחבר לי גם. יפה ואמיתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה זה משפט ממש יפה. אהבתי. (עמוק, הא?) [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף נראה שכולם הספידו אותה עוד לפני עזיבתה.. ואז נאלץ לטפל בזה כי "נו.. כל ההספדים היפים האלה על הדור שעזב ולא ישוב..." [ליצירה]
- [ליצירה] יש הרבה יצירות עצובות.. מצד שני, אין הרבה יצירות שמעציבות אותך. זו עשתה את זה. עצוב. יפה ועצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... קצת אחרת, מה הטעם לחיינו? שמש אבן חתול [ליצירה]
- [ליצירה] חמדמד :-) אגב, תהיתי מה יקרה אם תצייר להם עיניים מרושעות... [ליצירה]
- [ליצירה] מאגניב! מישהי הפנתה אותי ליצירה הזו והוסיפה ש"אתה תאהב את זה" היא צדקה במאה אחוז :-) אחל'ה של יצירה - שילוב של רכילות סבתאית (תרתי משמע כמובן) יחד עם הלכה טכנית חזקה :-) טובי - מנסה לדמיין לעצמו מה היה קורה אם הוא היה מרצה את זה לפני אחד החבר'ה בצבא (תוצאה סבירה : "אתם הדתיים האלה...") [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן.. אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף. זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור". רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין מאד מיוחד. לא יודע מה נושא האלומות לא אהב כאן, אני אהבתי את ההרגשה, את הסגנון הגבוה והכל. תיקונון קטן - יש שם "שביעות רצון" שצריך להגיה ל"אי שביעות רצון", אני חושב. ושוב, בהחלט משובח. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב בהחלט וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה.. מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים חתלתול - האמת היא שהסיפור נכתב בדיוק מסיבות הפוכות... :-) חשבתי לעצמי "למה אף אחד לא מבקש ב'מציאות' אין-סוף משאלות כמו כל ילד ממוצע?" משם הסיפור המשיך. אלדד - התקפת הג'ינים הזו אינה כל כך התקפה - את הסיפור עם יקותיאל (שעדיין לא מוצא חן בעיני, אגב) כתבתי בסביבות ראש השנה. כוכב - אתה צודק. יתכן שזו משאלה כפולה. מצד שני - יתכן שלא (כי זה תיאור מציאות אחת גדולה), ושנינו לא קיבלנו בנושא הזה הרצאה של עשרים דקות מג'יני... :-) [ליצירה]
תגובות