בס"ד
יום שני טו טבת התשס"ה
אלי, הג´יני והפיל הגדול
אור האיר מבעד לחרך של חדרי. האור לווה באוויר צלול. זהו, עוד מישהו מצא אותי.
הצצתי מבעד לחריץ הקטנטן ונאנחתי. זה עמד להיות עוד יום קשה בעבודה.
היה זה הבן של השכן החטטן ממול - נער מחוצ´קן בשם אלי קדוש. הוא ודאי עקב אחרי בעלי הקודמים, וכבר בבוקר לאחר שהם נפטרו ממני, הוא לקח אותה מפח האשפה. הוא ידע מיד מה לעשות. ´לרוע מזלו,´ חשבתי, ´אני כבר מתורגל נגד ילדונים שכמותו´.
פרצתי מהכלא הקטנטן בשאגה אכזרית. זה תמיד הפחיד אותם. האמת היא, שהשאגה היתה אמיתית בחלקה. אתמול, קרוב לחצות, טפטף בקבוק יין בדיוק לתוך המנורה, והדבר הוביל להאנג-אובר עצבני כל הבוקר.
לזכותו של הנערון, יאמר שמגע ידו היה חמים והשפשוף הקליל שהעביר היה די נעים. מי יודע, אולי לא נדפוק אותו עד הסוף.
אלי נראה מפוחד לגמרי, דבר שגרתי ביותר לבני אנוש שמגיעים למצב שכזה. "אהה, ההאא..." הוא ניסה ליצור מילים בשפתיו ללא תוצאה מוצלחת במיוחד. ממש נהניתי מזה.
"אני הוא הג´יני האכזרי וואראצ´ונונגה." המצאתי את השם באותו רגע, כאילו שג´ינים צריכים שמות. חיכיתי כמה שניות להגברת האפקט ושאגתי עליו "מה רצונך, בן תמותה קטנטן?"
"הו וואראצ´ונונגה גדול!" השתטח הפרחחון למרגלותיי. "מעיין החיים ומבועו, חנון אותי בשלוש משאלות אנושיות צנועות ופשוטות". התרשמתי. הילד הכין את שיעורי הבית שלו כראוי. אולי זה יהיה קשה יותר משציפיתי.
"
יהי כך", עניתי, כאילו שיש לי ברירה, "מהו רצונך?""
ובכן", גירד את שפתו התחתונה, "דבר ראשון אני רוצה כמובן שיהיו לי אין סוף משאלות".ואני כבר פחדתי שהוא יהיה קשה.
כחכחתי בגרוני וקריינתי בחיוך : "אנו מצטערים לבשרך כי הפסדת את המשאלה כתוצאה מבקשה לא מותחלת. בשם אגודת הג´ינים אנו מאחלים לך המשך חיים ארוכים ומשעממים".
"
מה? למה?" קרא הנער בקול בכייני, "אני רוצה אין סוף משאלות!" ילל.מעולם לא סבלתי ילדים בוכים. "תשמע, ילד, אני אסביר לך בקיצור ורק בגלל ההתחנפות הקודמת שלך. המונח ´אין-סוף´ במובנים לא אלוהיים הוא מובן לא קיים שהומצא על ידי אגודת הג´ינים במיוחד למקרה שלך. כדי שדבר מסוים יהיה ללא סוף, דרוש לו חוסר התחלה, וממילא הבקשה שלך לא מתחילה".
"אז אני יכול לבקש משהו אחר במקום זה?"
"לא, זה היופי במשאלה שכזו. תבין, זה לא שהבקשה שלך לא התמלאה. היא מתמלאת בכל רגע, היא פשוט לעולם לא תתחיל". הדלקתי לעצמי סיגר באצבעי. "ואתה עוד מקרה קל... הרוב נופלים בזה רק במשאלה השלישית, ואז צריך להרוס להם את שאר המשאלות בדרכים אחרות." גיחכתי לעברו
."אתה רוצה לומר לי שיש הרבה שלא מצליחים לבקש?"
"ברור", חייכתי, "איך העולם הזה היה מתקיים אם כל אחד היה מצליח במשאלות שלו? הפיל הגדול היה מזדעזע יחד עם כל העולם שעליו, אם הייתי ממלא רק חצי ממה שאנשים ביקשו ממני".
"שוב הפיל הזה" רטן אלי "היחידים שבאמת אכפת להם ממנו הם חוצבי השנהב במכרות הענקיים שבסוף העולם"
"רגע, נחזור לענינינו. אז איך מביעים משאלות?" שאל, כשמבט תמים בעיניו.
ידעתי שזה יגיע. זה תמיד הגיע, כל בן אנוש ניחן באותו קורטוב סקרנות חסר טעם.
טוב, לכולם תמיד הסברתי, אז למה לא להסביר גם לו?
"אוקיי, אז אני לא חושב שזה ממש יפריע אם אגלה לך. בתנאי, כמובן, שתשבע שבועת ג´ינים שאתה לא מגלה את זה לאף אחד אחר".
הוא הכניס את הזרתות שלו לאוזניו, כיסה את פניו בכפות ידיו ומלמל את מילות השבועה. התפעלתי שנית. איך האידיוט הזה הכיר את שבועת הג´ינים ונפל כמו טירון בתרגיל האין-סוף
?לא חשוב, נסביר לממטרה הקטנה הזו כמה מעובדות החיים ונמשיך הלאה. מי יודע - אולי הוא לא יזרוק אותי בחזרה לאשפה.
"
ובכן, הדבר הראשון הוא לדפוק אותם בעזרת סעיף שמונה גימל, שאומר שג´יני יכול למלא משאלות באופן מילולי לחלוטין...".לאחר כעשרים דקות הסברתי לאלי את רוב הנקודות בהן אנשים נפלו, ובעיקר בבקשת כמות אין סופית, עצומה או לא מוגבלת של משאלות. "אתה רואה? אדם שלא מכיר את זה, לא יוכל כמעט אף פעם לבקש משאלה שתתקיים". הדלקתי עוד סיגר, כשאז נחתה עלי ההבנה - הבנתי בדיוק מה שכחתי.
"טוב", חייך הנוכל הערמומי. "אז הגיע הזמן למלא את שתי המשאלות האחרות שלי". שתי המשאלות האחרות! שכחתי מהן לגמרי!
"ג´יני, המשאלה השנייה שלי היא שתמלא את המשאלות בדיוק כפי שאני רוצה שתמלא אותן. המשאלה השלישית? אתה יודע: אני רוצה שיהיו ברשותי עוד חמישים משאלות, כשהאחרונה שבהן תהיה זהה למשאלה הזאת", הוא סגר את הלולאה בצורה מושלמת. הנבל הקטן
."
משאלותיך בוצעו, אדון". קדתי לפרחח. זה לא יגמר טוב."
אז קדימה, אני מקווה שהיין מאתמול עבר, יש לי כמה וכמה תוכניות לגבי האזור הזה" חיכך בידיו."
למה אתה מתכוון כשאתה אומר ´האזור הזה´?""
ובכן, אני חושב שנתחיל באיזה מפץ גדול".
תגובות