כך היא דרכו של יעקב סבא,

לפני הפת והמלח והמשורה

אפילו עוד לפני ´ישראל´.

הוא מתכונן לפגישה עם העשו שלו:

נותן ארבעה פסוקים לתפילה

רק שנים קצרים למלחמה (עוד יקימו על כך ועדה)

והרבה, הרבה יותר מכך למתנה.

ולדורון. ולמנחה.

והוא ננשך וננשק

ובצוואר של מצבה נחרטות המסקנות

והוא רואה את המלאכה שלפניו.

ויעקב מתנהל

וממשיך להתנהל.

לאטו.