"מדוע בוכים כשחותכים בצל" או "סיפורו של בצלוס די מונטגו" פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים (כל סיפור מתחיל ככה.. "פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים", "פעם אחת" זה כדי שיעניין.. כי אם זה כל בוקר אז זה קצת איבד מהיחודיות... ו"לפני הרבה שנים" זה כדי שלא תוכלו לאמת את זה..) קם בצלוס די מונטגו והמשיך במסעו הישן לנקום את מותו של אביו - בצלוס ירוקוס די קבנוס (הוא היה זה שטבע את המשפט "my name is batzalos di montego, you killed my father prepare to die"( שנהרג על ידי רוצח אלמוני בעל שש גבעולים (במקום החמש שיש לכל בצל אחר..) לפתע שמע קול צועק זועק הצילו, בצלוס הסתקרן (לא יותר מזה.. אחרי הכל, הוא היה באמצע ונדטה קשה) והתקרב לכיוון הקול ולפתע ראה שלושה גזרים ירוקים (אגדה, תסתדרו עם זה..) עם שפמים ארוכים ועבותים (לאחד מהם היה שפם מודבק, אבל נתעלם מזה, אחרי הכל גם לגזרים יש כבוד) מנסים לשדוד עלמה במצוקה. זו היתה העלמה הנאווה ביותר שהוא ראה אי פעם (כל מילה אחרת חוץ מ"נאווה" לא יסתדר בסגנון הזה של הסיפור.. אז תסלחו לי..) בצלצלה מדהימה בצבע סגלגל תכול (לך תבין טעם של בצל בנשים) עם עלים ירוקים נוצצים באור החמה, עם אגלי טל פזורים לאורך כל עלה, עם נצנוץ של טריות בעיניה... בצלוס הסתכל עליה והיה המום מעצמה, וכך המשיך להיות המום מעצמה עד שהגזרים הצליחו סופסוף להתחמק ממכות הארנק האכזריות של הבצלצלה ולגנוב לה את כל הכסף ואת העוגה שהיתה אמורה להביא לסבתה הנמצאת אי שם בצד השני של היער (עוגת גזר למי שתהה), אלא שאז בצלצלינו התעשת ואמר להם "היוס, גנבתמוס ת'ארנקוס לבצלצלתוס הנאווס וזה ממשוס לא שוס... אז תחזירוס את הכספוס או שתסבלוס מחמתוס זעמוס של די מונטגוס, הבתנוס אמיגוס?" (תרגום לאלו שלא שולטים בשפה.. "היי, גנבתם ת'ארנק לבצלצלה הנאווה וזה ממש לא שוס, אז תחזירו את הכסף או שתסבלו מחמת זעמו של די מונטגו, הבנתם אמיגוס?") הגזרים כמובן לא התייחסו ולכן די מונטגו שלף את חרבו והתקרב אליהם עם מבט של סלט גזר קצוץ בעיניים. הגזרים צחקו ואחד מהם שלף את האקדח וירה בו שתי יריות בעלים החיוניים, בצלוס נפגע קשה ודם ניתז לכל עבר (לא דם אדום... המיץ הבצלי הזה), הכל הפך לסלואו מושן והוא נחת ברכות על העשב המאדים (כלומר.. בהנחה שהדם היה אדום, אני לא יכול לכתוב העשב המוריק.. כי אז יחשבו שאני באמצע תיאור נוף קיצ'י... עמכם הסליחה), לפתע עלה מבט תמה על פניו של בצלוס וישר צעק בקול מזועזע מעצמו "קאאאאאאאט" והכל הפסיק, בצלוס פנה לבמאי - שישב על כיסא נוח וצפה בהם במבט משועשע - ואמר לו "מה לכל הרוחות הוא עושה כאן עם אקדח??? זה אמור להיות סיפור ספרדי נדוש!! אז מה פתאום יש כאן אקדחים???", הבמאי משך בכתפיו והראה לו את התסריט ואמר לו "גמני לא הבנתי את זה אבל זה מה שנתנו לי לעשות כאן" בצלוס הביט בתסריט וישר הבין מה קרה כאן "אדיוט" הוא צעק על הבמאי שתפס את כובעו שלא יעוף מהרוח שצעקתו של די מונטגו הקימה, "הדף הזה שייך לתסריט של "להציל את טוראי ראיין 2"!!! אתה ערבבת את הדפים!!!" , לבמאי עלה מבט מוזר על פניו, מבט שרק אדם שבלבל סיפור ספרדי נדוש עם סרט כמו "להציל את טוראי 2" יכול לעשות, ולא ידע מה לעשות. "צ'מע" אמר לבצלוס הזועם, "אנחנו חייבים להוציא את הסרט הזה עד שבוע הבא... ליום הבצל הבינלאומי, אנחנו לא יכולים להתחיל עכשיו לחפש את הדפים של הסרט.. אז אני אומר לך מה נעשה, בלאו הכי עם כל הסוגריים שהיו בסיפור הזה אפחד לא הצליח לעקוב וכולם התייאשו באמצע.. אז בא ונעשה את הקטע עם היריות וישר נדלג לסוף וניתן משפט לא ממש קשור, ומקסימום אם יצליחו לעקוב הם יחשבו שיש משהו שהם לא הבינו ויבואו לראות שוב את הסרט!!", בצלוס חשב על זה כמה פעמים וחיוך מקסיקני-ספרדי מרושע עלה על פניו (הוא לא היה מקסיקני ולא ספרדי... אבל הוא בילה הרבה זמן בקריית מלאכי, אז זה די מסתדר...) "קדימה, בא נעשה את זה" אמר לבמאי, וכך הסרט המשיך לצלם מהנקודה שצנח על הרצפה ואז הכל התמוגג לאיטו ונשאר רק מסך שחור וקולו של הבמאי נשמע ברקע "ולכן בוכים כשחותכים בצל" הסוף ולכן... אם אתם לא יודעים מדוע בוכים כשחותכים בצל.. חפשו את הדף הנעלם של התסריט ותדעו.. ותתנחמו שעד אז.. אפחד לא יודע מדוע בוכים כשחותכים בצל...