ההיתר לנשיאת נשק בימינו הוא בגלל 'פיקוח נפש' שברור שדוחה את הבעיה לכניסה לביה"כ ואף את בעיית שבת (מה גם שממילא ברוב המקומות יש עירוב).
בכל מקרה, מקובל בקרב בני ישיבות רבים להצניע את הנשק בעת התפילה (למשל יש שנוהגים להחביאו מתחת לספסל או לכסות את הסטרש"ף בכובע ב' וכד' - כשהם בתוך ביה"כ).
מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך).
אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'...
אינו טהור?
מה שנועד להרוג אינו טהור?
עכשיו עולה לי בראש שבהמה טהורה עלולה להיות מובאת להריגה, לקורבן, למצווה, ונכרתת בעזרת מאכלת.
האם זה מעשה לא טהור?
זה שנשק נועד להרוג לא הופך אותו לרע, כי הוא דבר טוב. כמו, למשל, שקיום הציווי להרוג את כל עמלק הוא טהור, כי מדובר במצוות ה', והרי זה בוצע עם נשק.
וכמובן שצריך לשמור על טוהר הנשק.
נשק הוא כלי משחית. למצוות שחיטה כידוע לך יש הרבה סייגים. גם להריגת אדם? נכון שהרמב"ם אומר - בשעת מלחמה,טוב שבגויים הרוג- אבל זה רק מכורח. זו אינה טהרה. עובדה גם ש"כהן שהרג את הנפש אינו רשאי לשאת את ידיו.." אז היכן היא הטהרה שבהריגה אותה ציינת?
וכנראה שנחלקו בכך כבר רבותינו התנאים. כידוע, אסור לצאת בשבת ולטלטל חפצים, למעט, בגד ו/או תכשיט. במשנה שבת פ"ו מ"ד שנינו:
"לא ייצא האיש לא בסיף, ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח. ואם יצא, חייב חטאת. רבי אליעזר אומר, תכשיטין הן לו; וחכמים אומרים, אינן לו אלא גנאי, שנאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות" (ישעיהו ב,ד)."
מסתבר שחילוקי הדעות פה די עתיקים.
נשק הוא תכשיט?!
(חומה! פנים המומות)
לפעמים הריגה זה דבר טוב, זה מה שאני טוען. וכמו שיש... אממממ... מחבט טניס למשחק טניס, כיסא לישיבה וטלוויזיה לצפות בערוץ תכלת, יש נשק שנועד להרוג את הרע.
ונכון, הריגה היא לא הבסט אוף דה בסט (ובמקום אחר אני דן עם מישהו ששלום זו השאיפה שלנו, אם נתנתק לרגע מהנסיבות), ועובדה שדוד לא נבחר לבנות את בית המקדש (הרב שרלו הרחיב על זה בספר שלו על שיר השירים), אבל היא גם חלק מבניינו של עולם.
וברור שלשחיטה יש הרבה סייגים, אבל היא מצווה. ועוד נחזור אליה.
אולי המושכ טהור לא שייך לנשק, אבל לא בגלל שהוא נועד להרוג, אלא בגלל משמעות המילה טהור.
א.כן. זה נפסק.
ב.נכון שנשק נועד להרוג את הרע אבל אם תשתמש בו נגד הטוב הוא יהרוג גם אותו. הוא אינו יכול להבדיל. זהו תפקידו של האוחז בו.. [וכבר אמר מישהו"נשק אינו הורג אנשים. אנשים הורגים אנשים] לכן הטוהר שייך באוחז ולא בנאחז..
ג. לגבי הפתיחה הזכרת לי: בהפסקת אוכל-אוכלים.
בהפסקת שתיה-שותים.בהפסקת עישון-מעשנים,ובהפסקת אש? נכון.. יורים..
א.אני מכיר כמה חבר'ה כמוך. לחלק באמת לא היה החוסן הנפשי והיום לצערנו הם ז"ל או שלא מיצו את עצמם ולא תרמו כמיטב..
ב.תתפלא לפעמים עד כמה אינך מכיר את עצמך כשתעמוד בפניך הבחירה..
זה לא לגמרי נכון.
נשק לא נועד להרוג.
זהו עיוות נוראי.
נשק נועד להגן.
להגן על עצמך, להגן על ארצך,
להגן על מי שמאויים מהמעוות.
טוהר הנשק, מזכיר לך שוב,
שאתה, לא נמנה על המעוותים.
זה לא נכון.
אתה מתייחס לנשק כאל כלי שלילי במין התנשאות כזאתי,
אבל נשק הוא כלי הכרחי בחיים שלנו במצב הזה
וצריכים אותו.
- - -
נכון, היה עדיף שהמצב הזה לא היה ונכתת חרבותינו לאיתים וחניתותינו למזמרות, אבל כרגע נשק הכרחי.
ואין מה להתייחס אליו בהתנשאות.
רן, שבו אין לחשוד על מיליטנטיות יתר.
[ליצירה]
ההיתר לנשיאת נשק
ההיתר לנשיאת נשק בימינו הוא בגלל 'פיקוח נפש' שברור שדוחה את הבעיה לכניסה לביה"כ ואף את בעיית שבת (מה גם שממילא ברוב המקומות יש עירוב).
בכל מקרה, מקובל בקרב בני ישיבות רבים להצניע את הנשק בעת התפילה (למשל יש שנוהגים להחביאו מתחת לספסל או לכסות את הסטרש"ף בכובע ב' וכד' - כשהם בתוך ביה"כ).
[ליצירה]
מגן יקירי..
מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך).
אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'...
[ליצירה]
---
אינו טהור?
מה שנועד להרוג אינו טהור?
עכשיו עולה לי בראש שבהמה טהורה עלולה להיות מובאת להריגה, לקורבן, למצווה, ונכרתת בעזרת מאכלת.
האם זה מעשה לא טהור?
זה שנשק נועד להרוג לא הופך אותו לרע, כי הוא דבר טוב. כמו, למשל, שקיום הציווי להרוג את כל עמלק הוא טהור, כי מדובר במצוות ה', והרי זה בוצע עם נשק.
וכמובן שצריך לשמור על טוהר הנשק.
[ליצירה]
רן*
נשק הוא כלי משחית. למצוות שחיטה כידוע לך יש הרבה סייגים. גם להריגת אדם? נכון שהרמב"ם אומר - בשעת מלחמה,טוב שבגויים הרוג- אבל זה רק מכורח. זו אינה טהרה. עובדה גם ש"כהן שהרג את הנפש אינו רשאי לשאת את ידיו.." אז היכן היא הטהרה שבהריגה אותה ציינת?
[ליצירה]
שאלה של השקפה.
וכנראה שנחלקו בכך כבר רבותינו התנאים. כידוע, אסור לצאת בשבת ולטלטל חפצים, למעט, בגד ו/או תכשיט. במשנה שבת פ"ו מ"ד שנינו:
"לא ייצא האיש לא בסיף, ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח. ואם יצא, חייב חטאת. רבי אליעזר אומר, תכשיטין הן לו; וחכמים אומרים, אינן לו אלא גנאי, שנאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות" (ישעיהו ב,ד)."
מסתבר שחילוקי הדעות פה די עתיקים.
[ליצירה]
רן*
נשק הוא כלי משחית. למצוות שחיטה כידוע לך יש הרבה סייגים. גם להריגת אדם? נכון שהרמב"ם אומר - בשעת מלחמה,טוב שבגויים הרוג- אבל זה רק מכורח. זו אינה טהרה. עובדה גם ש"כהן שהרג את הנפש אינו רשאי לשאת את ידיו.." אז היכן היא הטהרה שבהריגה אותה ציינת?
[ליצירה]
בס"ד
יצחק, א.אני ממש לא שמלאני. זו עוד בעיה שמושרשת
לצערי בציבור שלנו שמקשר את השרות מידית עם כל מה שקשור לשמאל וכו'.
ב. לצערנו יש אנשים ש"לוקחים את החוק לידים ועושים מעשים שאינם ראויים לשומרי תומ"צ... כך שיש הצדקה ולו כלשהי לקיום המחלקה. מלבד זאת-המחלקה הנ"ל אינה פועלת רק כנגדנו היינו תושבי יש"ע ודת"ל אלא גם כנגד פורעי חק אחרים. למשל:מוכרי נשק על רקע לאומני שהינם יהודים וכו'..
[ליצירה]
רן*
חלילה. איני מתיחס בהתנשאות כלל. האמת שלצערי אני בהחלט מודע לצורך החשוב הזה ובי בהחלט ניתן לחשוד במיליטנטיות יתר.. בשילוב שכלי כמובן..
לכן בא ההמשך: האוחז בנשק חייב להיות מודע לעוצמה הנתונה בידו ולהשתמש בה בתבונה. כאן נכנס הטוהר. ערך עליון אם תרצה. הפעלת שיקול דעת והבנה והפרדה ברורה בין הצורך והכורך לבין גחמה..
[ליצירה]
הממ
זה לא ביה"כ של שירת הים?! טוב נו,עכשיו תגידי ששירת הים זה הרחבה של נוו"ד.. ניחא.. יש הרבה אמת בדברייך אבל זה לא הכל. למען הדיוק זו הדרך שבה התקשורת משתדלת להציג את המאבק ולצערי אנחנו די מקילים עליהם בעניין..
[ליצירה]
אריאל יקירי..
שכחת לציין שאותם "מתנחלים" כהגדרתך הינם חילוניים,שמאלנים בדעותיהם,עבריינים לשעבר,ושוטרים במשטרת חברון-שאינה אמונה על אהבת יהודים בכלל ומתיישבים בפרט... אז להבא כשאתה מציין עובדות השתדל לדייק בפרטים לפני שאתה מכליל ומוציא לעזך על ציבור שלם..
תגובות